Words and Music איש איש ומנגינתו

פגשתי אותה באינידינגב. את הקול שלה שמעתי כששכבתי עם עיניים עצומות באוהל. לא באמת היה לי משהו טוב יותר לעשות, אז שמתי פעמי לכיוון פעמוניה. במשך כארבעים דקות ישבתי שם ובהיתי בה. היה שילוב נחמד של לילה מדברי, אווירה נעימה ורגועה מסביב וכמובן, אותה. היא דווקא אמרה לי את שמה אז, בין לשיר לשיר, אבל עד שההופעה הבאה התחילה כבר שכחתי אותו.

ביום שישי הקרוב, ה-26.10, אופיע בהרכב מלא באירוע ה”אינדי-כלב” שיערך באוזן בר בתל-אביב החל מהשעה 13:00 ועד 20:30. רשימת האמנים כוללת גם את Sun Tailor ואבי עדאקי, היישר מבמת האינדי-נגב, ועוד רבים וטובים. אנחנו פותחים את האירוע, בואו בהמוניכם! לינק לאבנט: http://www.facebook.com/events/195266083941683/   כמו כן, ב-3.11 תוכלו למצוא אותי ואת הגיטרה בצוזאמן, בשעה 20:30, בהופעה בה ננסה ביחד לגלות את משמעות …

האמת, היה פסטיבל אדיר. אינדינגב 2012 היה מלא במוסיקה טובה, ארגון מקצועי ואנשים טובים, לרוב, באמצע המדבר. לשלושה ימים אירח הנגב את הטוב, הרע והמכוער של סצנת האינדי הישראלית, אז בואו נראה מה היה לנו.

היום, יום ראשון ה-21.10, יחול יום השנה למותו של האיש הכי עצוב בעולם, הזמר והיוצר האמריקאי אליוט סמית'. את שיריו על דיכאון, התמכרות ומוות היה מגיש בקול נוגה חצי לוחש, עד שדקר את עצמו למוות על ידי שתי נעיצות בלב של סכין מטבח

אבל פתאום כל אמן לא ממש מוצלח, שחלום חייו הוא להיות ה-מיינסטרים והוא פשוט עוד לא הגיע לשם, מגדיר עצמו כאמן אינדי. וזו כבר לא הגדרה של סגנון או גישה, אלא הסבר למצב הקריירה שלהם. בכל זאת, יש עדיין כמה הבלחות גם בסצנה המקומית של מוסיקאים שנשמעים בעיקר כמו עצמם, כלומר הכי אינדי שיש.

Preparing everything was actually much easier than I thought it would be. Vanilla scented incense. Check. No filthy excrement stench shall cloud my last hurrah. Half a pint of Grey Goose. Check. Pain is for weaklings. Shotgun (apparently best for this kind of venture). Check. Well, you know what that’s for.