אבל פתאום כל אמן לא ממש מוצלח, שחלום חייו הוא להיות ה-מיינסטרים והוא פשוט עוד לא הגיע לשם, מגדיר עצמו כאמן אינדי. וזו כבר לא הגדרה של סגנון או גישה, אלא הסבר למצב הקריירה שלהם. בכל זאת, יש עדיין כמה הבלחות גם בסצנה המקומית של מוסיקאים שנשמעים בעיקר כמו עצמם, כלומר הכי אינדי שיש.
האמת, שאני מאוד לא אוהב את ההגדרה הזו של מוסיקת “אינדי”. הכוונה המקורית הייתה מונח המשך למה שנקראה פעם מוסיקה אלטרנטיבית ובאה לתאר להקות שהיוו אלטרנטיבה למיינסטרים דאז, כמו R.E.M., הרד הוט צ’ילי פפרס ואפילו סצינת הגראנג’ הסיאטלית. אבל אז האלטרנטיבה הפכה למיינסטרים וההגדרה נשארה. “אינדי”, מהמילה אינדיפנדנט (עצמאי) בא לתאר אמנים אשר מנסים את מזלם בכוחות עצמם, ללא הגיבוי של חברת תקליטים, בעיקר בגלל שהם מודעים לכך שהמוסיקה שלהם היא פשוט לא מיינסטרימית מספיק (גם על נכונות הקביעה הזו אפשר להתווכח, אבל ניחא).
אבל פתאום כל אמן לא ממש מוצלח, שחלום חייו הוא להיות ה-מיינסטרים והוא פשוט עוד לא הגיע לשם, מגדיר עצמו כאמן אינדי. וזו כבר לא הגדרה של סגנון או גישה, אלא הסבר למצב הקריירה שלהם. בכל זאת, יש עדיין כמה הבלחות גם בסצנה המקומית של מוסיקאים שנשמעים בעיקר כמו עצמם, כלומר הכי אינדי שיש.
בסוף השבוע הזה יערך הפסטיבל השנתי של מוסיקה עצמאית בארץ, האינדינגב. מעבר לבמה הפתוחה, שם תוכלו למצוא אותי באיזשהו שלב, הנה עוד כמה דברים די מגניבים ששווה לשמוע, אם אתם באיזור (לחצו כאן עבור רשימת האמנים המלאה).
הקולקטיב – אחד השמות היותר מוכרים בפסטיבל השנה, הקולקטיב עושים מוסיקה שנשמעת כמו אדם המתאר בקור רוח את כל המחשבות והחוויות היותר פסיכוטיות שלו. מקצבים משוגעים, שכבות על שכבות של קולות, וזמר שנשמע כאילו הוא מאבד את שפיותו מרגע לרגע. בדיוק מה שצריך בשביל לסגור את הפסטיבל.
במת הקוף – יום שבת, 17:00
[soundcloud]http://soundcloud.com/joinacollective/whisky-eyes[/soundcloud]
Yemen Blues – איזה קול יש לרביד כחלני, והוא משתלב כל כך יפה עם הקצב הסמיך שיוצרים מתחתיו הבס וכלי ההקשה. האמת ששם ההרכב מתאר רק כמה מהסגנוות שתוכלו לשמוע מהחבורה הזו, המורכבת ממוסיקאים ישראלים, אמריקאים ואורגוואיים ומשלבת גם מקצבים אפריקאים עם נגיעות ג’ז ופאנק יחד עם השירה הכל כך נעימה של רביד. שבת שלום.
במת הקוף – יום שישי, 21:45
http://www.youtube.com/watch?v=R9CswnDnHII
Panic Ensemble – האמת, זה אינדי אמיתי, ולאו דווקא במובן החיובי של המילה. אבל איפשהו בין הבלגאן האטומי שמציגים חברי ההרכב האלה כשיר, יש קול נשי חודר ומלודיה נעימה אך מקפיאת דם באותו הזמן. חבל רק שנשמע שחברי ההרכב לא מצליחים להחליט איך צריך להישמע השיר. בכל זאת, שווה הצצה.
במת הקוף – יום שישי, 19:20
[soundcloud]http://soundcloud.com/panicensemble/imaginary-insects[/soundcloud]
The Angelcy – אם אתם במצב רוח לקצת שאנטי, חברי The Angelcy יספקו לכם בדיוק את מה שאתם צריכים. האקוסטית כאן מכתיבה את רוב השיר, ומעליה מילים חתרניות לעיתים שמושרות על מלודיות נעימות בצורה קצת נונ-שלאנטית, ועם הרבה הרמוניות. נעים פה.
במת הקוף – יום שבת, 13:15
(The Angelcy – My Baby Boy (Demo Version
LayerZ – אז אחרי ששתיתם מלא, וכל רצונכם הוא לשכב על שק שינה עם אהובכם, להסתכל על הכוכבים ולשמוע איך נשמע כדור הארץ אם היו מצמידים מיקרופון לליבתו, מוסיקת הצ’יל אאוט של LayerZ, שמארחים כאן את המוסיקאי והמפיק קותימן, היא כנראה בדיוק מה שאתם צריכים בשביל לסיים את היום השני של הפסטיבל. סינטיסייזר פסיכדלי, ליינים מפוזרים של גיטרה חשמלית, והכל מונח על בס ותופים עוצמתיים ומדוייקים. עוצם עיניים, ונעלם.
במת הקוף – הלילה שבין שישי לשבת, 00:20
[soundcloud]http://soundcloud.com/layerz/voodoo-fight[/soundcloud]
The Wake Up Suzzys – טוב, ככה בדיוק אמור להישמע אינדי. אבל יום אחד ימצא אותם איזשהו מפיק מוכשר, יקח את עבודת הגיטרה הנהדרת, את הבתים המלודיים והפזמונים המפוצצים, ירגיע קצת את המתופף ויוציא מהזמר המוכשר קול הרבה יותר מתאים (וסביר להניח שגם יגיד להם להחליף את השם). אבל אז הם לא יהיו אינדי, אלא סתם נורא נורא מוצלחים. בינתיים, נהנה ממה שיש, ויש לא מעט.
במת הפיל – יום שישי, 15:25
The Wake Up Suzzys – Lady’s Man
נכתב – על הספה