• ספוטיפיי - המלכה הבלתי מעורע

    ספוטיפיי – קידום מוזיקה בספוטיפיי לאמנים

    אז הגעתם לרגע שהמוזיקה שלכם מוכנה, והגיע הזמן שכולם ישמעו אותה. בחרתם חברת הפצה של מוזיקה, והמוזיקה שלכם בדרך לכל המקומות שחשוב להיות בהם, ובעיקרם – ספוטיפיי. אבל אם אתם כאן, סביר להניח שהבנתם שהמשחק רק מתחיל עכשיו. …

  • עושה סדר 2 – כל מה (ששוב) צריך לדעת על חברות הפצה של מוזיקה ברשת

    יכולתי להשתמש בפתרון הקל ופשוט להוריד את הפוסט, אך בלוגר זה קורץ מחומרים אחרים (לפחות הפעם). אז הנה לפניכם פוסט מעודכן בנושא הפצת המוזיקה שלכם ברשת, חברות הפצה למוזיקה ברשת המשמעותיות הפועלות כיום, וכל מה שצריך לדעת (ולא מופיע בפוסט הקודם). …

  • ג’ון לנון – תנו צ’אנס לבולשיט

    הכותב, אשר עם השנים הרגיש שהולך שולל על ידי לנון, היה מעריץ נלהב של לנון בצעירותו, והכעס ניכר לאורך כל הקטע. אך העובדות ההיסטוריות כאן נכונות (כולל אחת מדהימה ששלחה אותי לחיפושים אחר אימותים נוספים), והתזה אותה פורש בפנינו בקוורדס, אשר מוליכה מילדותו ועד הרצח ברחובות ניו יורק, משכנעת למדי, וגם סותמת לא מעט חורים שהיו לי לגבי לנון. …

  • DJ at rave

    אז למה בעצם טראנס* זו לא מוזיקה

    שום דבר שיש לו שימוש פרקטי אינו יכול להיות מוגדר כאמנות. זה יכול להיות בית יפה מאוד, אבל הוא בכל זאת חייב לשמור על כמה כללים (רצפה, קירות, תקרה) בשביל שיוכל להתקיים כבית. אותו דבר לגבי הטראנסים. …

  • רק רגע

    פעמים רבות שואלים אותי אנשים איך כותבים מלודיה, או לפחות איך אני כותב אותה. זה נראה להם כמו תהליך דמיוני, בעיקר כי לא ברור להם מאיפה בדיוק יוצאת המלודיה. אם היא לא הייתה קיימת, מאיפה היא באה? ברגעים כאלו אני מעודד אנשים לנסות פשוט לשיר משהו, מהבטן, אבל אף פעם לא מצאתי מישהו שהסכים. …

נכתבו לאחרונה

עושה מוסיקה – All About

כמו הרבה מהשירים שלי, All About התחיל כקטע גיטרה שנולד מאלתור. יש דברים כאלה, שנוצרים פתאום, וגורמים לך להרגיש שכל מטרת קיומך היא למצוא מלודיה שראוייה לקטע שכתבת. את הטקסט כתבתי בצורה שאני הכי אוהב לכתוב בה - אלתור של מילים תוך חזרה על המלודיה, עד שהתת מודע מוציא מעצמו משהו שמתחבר לך, ושעוזר לך להבין על מה אתה כותב.

קרא עוד

מי אני ומה שמי?

אז מחליפים את השם, רק שעוד לא ברור מה השם החדש. האמת שאני העליתי כבר כמה רעיונות טובים מאוד, לדעתי (הפייבוריט שלי כרגע הוא Friends of John, לפני זה אהבתי מאוד את 7th Century Poets). מנגד, זורמים רעיונות חסרי כל ניצוץ של השראה (או שהם סתם נשמעים ככה, וזה אולי יותר גרוע). ואני שואל את עצמי, מי בעצם ראוי לתרום את דעתו על נושא כמו שם ההרכב?

קרא עוד

שירים שאני קצת מתבייש שאהבתי

אני משער שאפשר היה לקרוא לרשימה הזו בכל מיני שמות. השירים הכי גרועים של שנות ה-90, או אולי שירים שגורמים לי לתהות איך קוראים לעסק האינסטלציה שמנהל עכשיו הזמר של ההרכב ההוא. אבל אם להיות כנה, העובדה שהייתה תקופה בחיי שבאופן מודע בחרתי לשמוע שירים מסויימים, היא, איך נאמר, פאדיחה...

קרא עוד

פולי-זיקה*

כמובן שיש אמנים ימנים בדיעותיהם, אך חוץ מסאבלימינל (נו, ההוא מהשוקו) אני לא ממש מצליח לחשוב על אמן ימני שהוא אמן מזוהה פוליטית, גם כאשר דיעותיו ידועות, או לפחות כזה שנלקח ברצינות (אני מתנצל מראש, אריאל זילבר, אבל, אתה יודע...). אולי הזמרים המזרחיים (אני הרי גזען כמוכם), אבל אני לא חושב שמישהו באמת מקשיב להם.

קרא עוד

מסיבת התחפושות של ג’ון לנון

דוגמאות לאמנים שלדעתי נשארים באותו מקום וזו הסיבה העיקרית לחוסר העניין שלי בהם לא חסרות, וגרין דיי יכולה להיות אחת מהן, כי מאז שהם המציאו את הסגנון שלהם הם פשוט נשארו באותו מקום. אפשר גם לדבר על הפוליס, אהוד בנאי (שמעת שיר אחד, שמעת את כולם) ושלמה ארצי (אז הבנו שאתה גבר רגיש ורומנטי. יש לך גם עוד צדדים?) באותה צורה. גם כמעט כל אמן ראפ או מטאל יכנס בקלות לרשימה כזו.

קרא עוד