Words and Music איש איש ומנגינתו

1992, מבשרת ציון – עסקת חליפין שגרתית הופכת לאסון כאשר שמעון המניאק ממאן להחזיר לי את הקסטה של הסימפסונס במשך מספר חודשים, אותה הלוויתי לו בתמורה להקלטה של להיט הטכנו, אקסטה סי, אקסטה נו. הייתה תקופה שכל שיר שהיה ברשותך דרש איזשהו מאמץ להשגה, בין אם ברכישת הקלטת או הדיסק, או בהשגתו באמצעים פחות חוקיים אך בכל זאת נורמטיביים. היה לך זיכרון של מישהו בתוך כל קופסת פלסטיק שהורה של קסטה. ובגלל זה, טרחת להשיג בעיקר דברים שרצית לשמוע, וראית בהם ערך. שזה, מסתבר, שונה מללחוץ על השיר המוצע הבא ביו-טיוב.

כל חיי כמוזיקאי מצאתי את עצמי מגן על תחנת הרדיו מספר אחת בישראל מפני מתקפותיהם שלוחות הפאתטיות של חברי לעולם הצלילים. מסתבר שחוץ ממני, כולם יודעים בתור עובדה מוחלטת שהכל קומבינות, ולא משנה כמה טובה תהיה המוזיקה שלך, בלי להיות נשוי לנדב רביד אין לך שום סיכוי. בנקודה זו הייתי, בסבלנות האופיינית שלי, מסביר לקורבן התורן שאי אפשר להישאר מספר אחד מבלי לתת לקהל שלך את מה שהוא רוצה (אלא אם כן אתה דואר ישראל, אבל זו כבר שיחה אחרת). זה הכל, אבל הכל, המוזיקה.