אל תגידו שלא אמרתי לכם

שתפו אותי!

הם לא מדברים הרבה. גם כשהם צריכים להגיד משהו אחד לשני, הם משתדלים לתקשר בתנועות ידיים. הם גם לא זזים יותר ממה שממש צריך. הגיטריסט דווקא מתנועע מעט, ואפילו מגניב מבטים לקהל מדי פעם, אולי רק כדי להוכיח שזה אכן בן אנוש שמנגן עכשיו.

So hold it up cause here we are again

  (2012) Nothing That You Cant Set On Fire  

הם לא מדברים הרבה. גם כשהם צריכים להגיד משהו אחד לשני, הם משתדלים לתקשר בתנועות ידיים. הם גם לא זזים יותר ממה שממש צריך. את הקילומטראז' המשמעותי ביותר עושה המתופף, וגם זה בתוך מטר מרובע. הבסיסט מקובע לנקודה בצד הבמה כמו מישהו שמצא נקודה אחת של שמש בין הבניינים, מרוכז אך ורק בנגינה שלו. הגיטריסט דווקא מתנועע מעט, ואפילו מגניב מבטים לקהל מדי פעם, אולי רק כדי להוכיח שזה אכן בן אנוש שמנגן עכשיו.

כי זה לא ממש ייתכן, מה שקורה עכשיו  על הבמה. לא ייתכן ששלושה אנשים יפיקו כאלה צלילים ביחד. לא ייתכן שקהל לא קטן ישב מרותק כל כך במשך כשעה של מוסיקה אינסטרומנטלית. ובעיקר לא ייתכן שבמדינה שבה כמעט מאתגרים אותך לשנוא את כל מה שקורה, יש דבר כזה בשם טטראן, ואפשר פשוט ללכת ולחוות אותו.

כי זו להקת הופעות קלאסית. משלהבת, מרגשת, מדייקת, ובעיקר, פאקינג מנגנת. הקטעים זורמים אחד מתוך השני, ומתעלים על עצמם כל הזמן. הנגינה טובה מספיק בשביל להוציא דמעות, וברגע מסויים, גם אנחה נשית חשודה למדי מהבחורה שמאחורי.

אין בן אדם שיצא מתיאטרון תמונע ביום שבת מבלי לדעת שהוא ראה עכשיו משהו מיוחד. כשהוא הסתכל סביב וראה את כולם עם אותו מבט בעיניים, הוא הבין שככה מרגישה הופעה אדירה, וככה זה מרגיש לגלות משהו שעוד יהיה גדול. עכשיו הוא רק מחכה לחזור הביתה ולגרום לעולם להתאהב בהם, ואז לצעוק לעצמו בלב:

"אני הייתי בין הראשונים שראו את הלהקה המדהימה הזו"!

גשו לדף הפייסבוק שלהם ותנו להם טפיחת שכם וירטואלית – http://www.facebook.com/TatranMusic

נכתב  – על הספה שלנו

שתפו אותי!

Check Also

פופ בח' וע'

לכם זה אולי נשמע כמו עוד שיר פופ שכבר שמעתם עשרות כמוהו, בביצועם של ילדי …