אם זה לא היה כזה קשה, כל אחד היה יכול לעשות את זה

שתפו אותי!

בתגובה לתגובות, וגם בעצתה של ידידה קרובה, החלטתי להציג כמה דוגמאות של זמרים גדולים שמנסים, אפילו אם לא תמיד בהצלחה, לבצע גם מול קהל את הקטעים היותר מסובכים בשירים שלהם.

לפני לא הרבה זמן פרסמתי כאן פוסט שדיבר על הקשיים
שזמרים לפעמים נתקלים בהם בהופעה עם שירים

מסויימים, והפתרונות שהם מוצאים לקשיים אלו על הבמה (לחצו כאן כדי לקרוא את הפוסט המדובר). למרות שהכוונה לא הייתה לבקר את הזמרים שהצגתי שם, קיבלתי לא מעט תגובות מאוכזבות מאנשים שנעצבו לגלות שעל הבמה גם זמרים נחשבים כמו פרדי מרקורי הם לא בדיוק מה שהם מול המיקרופון באולפן ההקלטות, ולפעמים גם לא מנסים להיות.

בתגובה לתגובות, וגם בעצתה של ידידה קרובה, החלטתי להציג כמה דוגמאות של זמרים גדולים שמנסים, אפילו אם לא תמיד בהצלחה, לבצע גם מול קהל את הקטעים היותר מסובכים בשירים שלהם.

סיימון וגרפונקל הם ללא ספק אחד משילובי הקולות המוצלחים בהסטוריה של המוסיקה, כשמקדימה נמצא בדרך כלל קולו של ארט גרפונקל, שמרים את השירים המדהימים של השותף שלו בעזרת קול נפלא ודיוק מרהיב. את BRIDGE OVER TROUBLED WATER, אחד הלהיטים הגדולים אי פעם, כתב פול סיימון תוך שימת דגש על היכולות הווקאליות המיוחדות של גרפונקל. התוצאה היא אחד השירים המאתגרים לשירה שאפשר למצוא, ובהופעה גרפונקל לא מפחד ללכת עד הסוף. רגע השיא של השיר (מכל הבחינות) מגיע ב-4:08, וגרפונקל שם כל הדרך.

אין הרבה להיטים גדולים יותר מאשר I WILL ALWAYS LOVE YOU, בביצועה של וויטני יוסטון ז”ל. למרות שהשיר לא שלה במקור, וויטני רכשה עליו בעלות  נצחית בעזרת ביצוע ווקאלי מדהים שמעטים יכולים אפילו לשאוף אליו. וידאו מהופעה בצ’ילה ב-1994 מראה שהיא הדבר האמיתי גם כשכולם מסתכלים. 3:43 הוא הרגע המדוייק בו וויטני ממריאה מעל בני התמותה שצופים בה.

מקום של כבוד תמיד יהיה שמור אצלי למייקל סטייפ, הסולן של R.E.M וזמר הרוק הטוב ביותר אי פעם, לדעתי. דווקא בחרתי להציג קטע שבו הוא לא לגמרי מצליח להגיע לאן שהוא מנסה, אבל לזכותו יאמר שהוא ממשיך לשאוף לשם בכל ביצוע של השיר (וזה באמת קטע קשה). ב-0:38 הוא קצת מפספס, ב-1:13 הוא כמעט לגמרי שם.

נכתב – בבית קפה “ויולה הקטנה”, גבעתיים

שתפו אותי!