אבא שלי עדיין צוחק עלי על כך שבגיל שבע אמרתי, ברצינות ילדותית אופיינית, שאפשר ללמוד הרבה על החיים מסופר מריו, משחק הנינטנדו האהוב עלי באותם ימים (טוב נו, גם היום. על מי אני מנסה לעבוד). והאמת, אני עומד מאחורי המשפט הזה עד היום. אבל יותר אפילו מסופר מריו, אפשר ללמוד הרבה על החיים מאמנויות הבמה. אז לפניכם עשרה דברים שאפשר ללמוד על החיים מאמנויות הבמה. גזור ושמור, וזה.
קרא עודנכתבו לאחרונה
חצי דקה זה מלא זמן
אך השירים הארוכים שכן צעדו גבוה, יצירות מופת כגון "רפסודיה בוהמית" של קווין ו"היי ג'וד" של הביטלס, האחרון באורך של כמעט 8 דקות (וגם שניים מהשירים הארוכים ביותר שאי פעם הגיעו למקום הראשון באנגליה), מלמדים אותנו על הסיבה האמיתית ששירים ארוכים אחרים לא הצליחו – ריבוי קטעים מיותרים.
קרא עודזה כבר מתחיל להיות אמיתי!
DYGE - שיר קצר והרבה יותר מדי קליט בשביל לא להיכנס, למרות שכרגע אין הסכמה בכלל על איך הוא צריך להישמע. איתמר שומע פופ אמיתי (כולל לה-לה-לה בקולות השניים), אני דווקא שומע מלא דיסטורשן (בלי שום לה-לה-לה). מקור ההשראה לשיר הוא חלון הראווה של חנות שמלות קטנה בשינקין, עליו מודבק שלט קטן בכתב יד – "מגיע לך". כמה פשוט, כמה גאוני.
קרא עודאם מיק ג’אגר מחפש סיבה לצום…
לא, זה לא קל לכתוב טקסט לשיר, בטח שלא טקסט טוב. אבל אם נולדת בלי הרבה כישרון, ויוצאות לך שורות כגון “War is stupid, and people are stupid”, כמו שכתב בפואטיות רבה בוי ג'ורג' בשיר "”War Song, אין הרבה שאתה יכול לעשות. אבל יש שורות שעל פניו נשמע שהן פשוט תוצר של עצלנות גרידא, ללא התחשבות במוצר המוגמר, והן קצת יותר חורות לאוזן, במיוחד כשהן באות בתוך טקסט קצת יותר קוהרנטי מאשר ההגיגים של אמינם.
קרא עודלכמה רגעים זה באמת היה נשמע כמו רעיון טוב…
כדי להכריח את עצמי להיכנס לעניין, השיר השני שניגנתי היה אחד מאותם שירי שטות שאף פעם לא מוצאים את דרכם להופעה. השתיקה הרועמת שליוותה את סיומו הסבירה, בצבעים מרהיבים, בדיוק למה השירים האלה לא מוצאים את דרכם להופעה. יכול להיות שכאן כבר איבדתי אמון בניסוי, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
קרא עודבוחרים מפיק, חלק שני – איתמר, תעשה לי דיסק!
בכמה שעות שהוא ישב אצלי ניגנתי לו לא מעט משירי, ודיברנו על מוסיקה בכלל, ועל חנות הירקות שיש לי מתחת לבית (פטיש של תל אביבים שמגיעים לגבעתיים, מקום מושבן של אינסוף עגבניות ומלפפונים). יצאתי מהפגישה איתו בתחושה אדירה.
קרא עודהאיש הזה אמר שהוא יעשה אלבום בלי מלודיין… לא תאמינו מה קרה אחר כך!
אפשר להגיד שבסופו של דבר, בזמן המיקסים, הבנתי שאני יכול להוציא מוצר טוב יותר עם המלודיין מאשר בלעדיו.וכל מה שאצטרך לתת בתמורה זה את הנשמה שלי. טוב, זה אולי מחמיר מדי...
קרא עודנקודות בין ארגזים*
רק רגע
בקרוב ברמקולים הקרובים לאזניך
אני אמן, תנו לי כסף
חיפושית תלת-ראשית – סודות כתיבת השירים של הביטלס
אז מישהו אתגר אותי לפצח את הביטלס. הוא אולי לא יודע שהוא אתגר אותי, אבל הנה אנחנו כאן. וזה לא שאני מתיימר להיות בעל מסוגלות מיוחדת לעשות זאת, אבל שנים של חקירת הנושא כן הובילו אותי לכמה תובנות פה ושם.
קרא עודהמדריך למוזיקאי הממוצע
הכשרון האמיתי של מר ריפלי (או: מה באמת חשוב בכתיבת שירים)
המדריך לאליטיסט המוזיקלי המתחיל (או: מה עושה מוזיקה למורכבת?)
רק רגע
חורים בגבינה – הביטלס מפתחים ז’אנרים
אני מכיר כמה אנשים שטוענים מגוון דברים על הביטלס. כמה כאלה ששונאים אותם, כמה כאלה שאומרים שהם סתם, ואפילו, רחמנא ליצלן, אחד שאומר שהם פשוט לא מעניינים אותו (לא אנקוב בשמו, בכל זאת יש לו ילדים). אבל אף אחד מהם לא עורר בי את הצורך לכתוב את הטקסט הזה כמו פוסט של חבר פייסבוק
קרא עודחיפושית תלת-ראשית – סודות כתיבת השירים של הביטלס
הביטלס חוזרים למקומם הטבעי
פופ בח’ וע’
ג’ורג’ מרטין – חמישית חיפושית
נעים מאוד, פול מקרטני, סמנכ”ל פיתוח עסקי
לפני כמה ימים שאלתי את עצמי אם בגלגול אחר הייתי נוסע להמבורג, אי שם בתחילת שנות השישים, עם חבריי ג'ון לנון, פול מקרטני, סטוארט סאטקליף ופיט בסט (כי בגלגול הזה אני צנוע ואני מחליף רק את ג'ורג' הריסון).
קרא עודהביטלס מונו מול סטריאו – השאלה שלא ידעתם שמטרידה אתכם
חיפושית תלת-ראשית – סודות כתיבת השירים של הביטלס
שיר-פלציה
פופ בח’ וע’