פלייליסטים

אני מכיר כמה אנשים שטוענים מגוון דברים על הביטלס. כמה כאלה ששונאים אותם, כמה כאלה שאומרים שהם סתם, ואפילו, רחמנא ליצלן, אחד שאומר שהם פשוט לא מעניינים אותו (לא אנקוב בשמו, בכל זאת יש לו ילדים). אבל אף אחד מהם לא עורר בי את הצורך לכתוב את הטקסט הזה כמו פוסט של חבר פייסבוק

אתמול הלך לעולמו ג'ורג' מרטין, המפיק והמעבד המוזיקלי הכה מוערך, הידוע גם כחבר החמישי הלא רשמי בביטלס, ואדם שאין הרבה ספק בדבר תרומתו להסטוריה של המוזיקה וטכנאות האולפן בכלל, והביטלס בפרט (יכול להיות שזה אותו דבר גם ככה).

בסך הכל חיפשתי דרך לשלב בין שתיים מהאהבות שלי, בבלוג שאמור להיות בעיקר על מוזיקה. אז ברשותכם, פשוט נעבור ל-10 שירי הפתיחה הטובים ביותר בהסטוריה של הטלוויזיה

כי הדבר השני הכי קל במוזיקה הוא להגיד על יצירה כלשהי שהיא לא מספיק מורכבת. קצת בגלל שבדרך כלל הדובר לא היה מזהה מוזיקה מורכבת גם אם היו מתייגים אותה בתמונת פייסבוק, וגם בגלל שזו אמירה מאוד כללית ואליטיסטית. כחלק ממסעי לתקן את העולם, החלטתי להתרכז הפעם בשיפור רמת ההתנשאות והיהירות, או בקיצור, ליצור את המדריך לאליטיסט המוזיקלי המתחיל (או: מה עושה מוזיקה למורכבת?)

אוסף של שירים טובים שלא נבחרו כסינגל יכלול מגוון של שירים קצת מוזרים, ארוכים מדי או קצרים מדי, מורכבים מדי ,נטולי פזמון, או סתם אינסטרומנטליים מדי, אבל זה לא אומר שהם לא אדירים. לא היה לי מנוס חוץ מאשר לשבת עם עצמי ולהרכיב עבורכם את רשימת השירים הכי טובים שהרדיו אף פעם לא ישמיע

אז תתרווחו, תגבירו קצת את הווליום, ותתכוננו לכמה רגעים של "וואו, זה השיר הזה" וגם כמה "מה, זה של אלה ששרים את השיר ההוא".

כמו רוב הדברים בעולם שלנו, יש כאלה שעושים, ויש כאלה שעושים טוב. לכולם יש שירים שהתחילו לאהוב רק לאחר כמה שמיעות, אך מה גרם לכם להקשיב לשיר שוב ושוב מלכתחילה? בהרבה מהמקרים התשובה היא הסאונד, משהו שבכל זאת האוזן שלכם נהנתה לשמוע, ורוצה לחוות שוב.

אין ספק שישנם דברים לא מעטים שמפרידים ביניהם לבין כל שאר בני האנוש שהתהלכו עד כה על כדור הארץ עם שיר בלב ומנגינה בפה, שאף אחד לא מצליח לחקות. אז מה בעצם עושה אותם לכל כך מיוחדים?

עד היום אני פוצח בהרצאה שלמה לכל מי שמעז להגדיר אותם סגנונית, או חושב שהאלבום הראשון שלהם יצא ב-1991. או אז אני נאלץ לבצע עבור האומלל סקירה מהירה של הלהקה הטובה ביותר בכל הזמנים, עם כל ההוכחות לטעותו, או בקיצור: השירים הכי טובים של אר.אי.אם שאף פעם לא הכרתם.

אני משער שאפשר היה לקרוא לרשימה הזו בכל מיני שמות. השירים הכי גרועים של שנות ה-90, או אולי שירים שגורמים לי לתהות איך קוראים לעסק האינסטלציה שמנהל עכשיו הזמר של ההרכב ההוא. אבל אם להיות כנה, העובדה שהייתה תקופה בחיי שבאופן מודע בחרתי לשמוע שירים מסויימים, היא, איך נאמר, פאדיחה...