Words and Music איש איש ומנגינתו
היום, יום ראשון ה-21.10, יחול יום השנה למותו של האיש הכי עצוב בעולם, הזמר והיוצר האמריקאי אליוט סמית’. את שיריו על דיכאון, התמכרות ומוות היה מגיש בקול נוגה חצי לוחש, עד שדקר את עצמו למוות על ידי שתי נעיצות בלב של סכין מטבח.
Nobody broke your heart, you broke your own cause you couldn’t finish what you start
-Elliott Smith, Alameda (1997)
היום, יום ראשון ה-21.10, יחול יום השנה למותו של האיש הכי עצוב בעולם, הזמר והיוצר האמריקאי אליוט סמית’. את שיריו על דיכאון, התמכרות ומוות היה מגיש בקול נוגה חצי לוחש, עד שדקר את עצמו למוות על ידי שתי נעיצות בלב של סכין מטבח, אחרי שחברתו נעלה עצמה בשירותים. כמו תמיד בסיפורים האלה, אליוט דווקא היה בתקופה טובה. בדיקה שלאחר המוות גילתה רק מנות מדודות של תרופות נגד דיכאון ו-ADHD, והוא היה בשלבי עבודה על אלבום חדש, שלבסוף יצא לאחר מותו. כל מי שהיה איתו בקשר בתקופה הזו העיד שהזמר היה במצב רוח מרומם, מאוהב בחברתו החדשה, והסתכל באופטימיות על העתיד המוסיקלי שלו. עד שריב עם חברתו הוביל לביצוע המעשה שאיים כל כך הרבה פעמים לעשות. באופן כללי ובנאלי שכזה, עובדת התאבדותו לא באמת הפתיעה אף אחד. “ “I’m so sorry—love, Elliott. God forgive meהוא כתב על פתק קטן, והלך.
Photo Credit: amyrod
הוא נולד באוגוסט 1969 בנברסקה, כסטיבן פול סמית’. כשהיה בן חצי שנה התגרשו הוריו, והא עבר להתגורר עם אמו בטקסס. “לא עשיתי אותו כי אני אוהב את טקסס”, סיפר אליוט על ציור של מפת טקסס שקעקע על החזה שנים לאחר מכן, “דווקא להיפך. לעולם לא אשכח אותו, למרות שלפעמים הייתי רוצה”. שנות ילדותו של אליוט היו רצופות קשיים עם אביו החורג, שאליוט גם האמין שהתעלל בו מינית. שמו של האב, צ’ארלי, מוזכר במספר טקסטים של סמית’ הבוגר, כמו גם קריאות הרגעה לעבר אמו. בגיל 14 עבר לגור עם אביו הביולוגי, אשתו ושתי בנותיהם במדינת אורגון, שם התחיל לראשונה את ניסוייו עם הסמים ועם המוסיקה.
את קריירת הסולו שלו התחיל עוד בזמן שהיה חבר בלהקת היטמייסר, מה שהוביל לפירוקה לאחר שלושה אלבומים. חברתו דאז שכנעה אותו לשלוח את שיריו החדשים, שהקליט בליווי גיטרה בלבד, לחברת תקליטים. להפתעתו של אליוט, בעלי החברה מיד ביקש להוציא את כל השירים כאלבום מלא. הדיסק, Roman Candle, יצא ב-1994 והתקבל, שוב להפתעתו, בצורה חיובית ביותר.
אחרי אלבום מינימליסטי נוסף ב-1995 הוציא אליוט את יצירת המופת שלו, Either/Or, על שם ספרו של הפילוסוף הדני, סורן קירקגארד, כאשר הוא מגנן את כל תפקידי הנגינה. האלבום כלל גם כמה שירים אשר הופיעו בפסקול הסרט “סיפורו של וויל הנטינג” שיצא שנה לאחר מכן. השיר Miss Misery, אשר לא נמצא באלבום, אף היה מועמד בטקס פרסי האוסקר, שם הסכים אליוט לבצעו רק לאחר שמפיקי הסרט הודיעו לו שמישהו הולך לנגן את השיר בטקס, ואם זה לא יהיה הוא, הם ימצאו מישהו אחר.
האלבום כולל כמה משיריו העצובים ביותר, אשר משקפים את מצבו ההולך ומדרדר. Angeles, שיר המספר על ניצול ואובדן תמימות, נשמע כאילו נכתב בזמן בכי.
Someone’s always coming round here
Trailing some new kill
Says “I’ve seen your picture on a
“Hundred-dollar bill
What’s a game of chance to you
Here is one of real skill
So glad to meet you, Angeles
[embed_youtube src=”http://www.youtube.com/embed/FMSU4QDbdew” width=”160 “height=”100″ id=”thisid”]ב-Between the Bars היפהפה מדבר אליוט על המשיכה לסמים כמשכיחי הצרות ופותרי הקונפליקטים.
וגם כשהוא שר על אהבה ואופטימיות, כמו ב-Say Yes הסוגר את האלבום, נשמע אליוט עצוב ומהורהר. השיר נשאר אחד מהאהובים עליו, והיה פופולרי מאוד בהופעות.
I’m in love with the world through the eyes of a girl
Who’s still around the morning after
עם סיום סיבוב ההופעות שליווה את האלבום התעמתו איתו חבריו בנוגע לשימושו המתגבר בשילוב של אלכוהול ונוגדי דיכאון, אך אליוט התעלם ועבר לגור בברוקלין שבניו יורק. בעקבות ההצלחה חתם אליוט בדרימוורקס, ענקית המוסיקה, ומיד שקע בדיכאון עמוק. בצפון קרולינה, כשהוא שיכור לגמרי, ניסה להתאבד על ידי קפיצה מצוק. במה שהתברר כעיכוב זמני בלבד, הוא נחת על עץ אשר גרם לפציעות, אך הציל את חייו. פיט קרב, חבר, מספר שלכל מכריו של אליוט יש סיפורים על לילות ארוכים בהם הם מחזיקים את ידו ומשכנעים אותו לא למות. “בתקופה הזו ראינו את שיאו של הדיכאון של אליוט”, אמר.
אך למרות כל זאת הוציא אליוט עוד אלבום נפלא. X\O כבר שיתף מספר גדול יותר של נגנים, ויצר סאונד עשיר ומלא יותר. אך אליוט אותו אליוט, והשירים עדיין מטפטפים עצב מכל עבר. Waltz #2 הנהדר כולל כמה מהשורות הגדולות ביותר שלו, וגם אזכור של הילדות בבית אמו ואביו החורג.
She appears composed, so she is, I suppose
[embed_youtube src=”http://www.youtube.com/embed/dLb33LZX4dc” width=”160 “height=”100″ id=”thisid”]וגם Oh Well, Ok, שיר על אהבה שהולכת ונעלמת, בהחלט שווה שמיעה.
[embed_youtube src=”http://www.youtube.com/embed/2Yn7lZOH3qw” width=”160 “height=”100″ id=”thisid”]בשנת 2000 הוציא אליוט את Figure 8, האלבום האחרון אותו השלים בעצמו.
[embed_youtube src=”http://www.youtube.com/embed/afeAUndotas” width=”160 “height=”100″ id=”thisid”]בסוף מסע ההופעות אליו יצא בעקבות האלבום כבר היה אליוט שקוע עמוק בתוך ההירואין והקראק. השנתיים הבאות לוו בפראנויות חריפות, האשמות גסות על התערבות חברת התקליטים בחייו האישיים, ריבים עם קולגות וחברים אשר העזו להעלות בפניו את נושא ההתמכרויות שלו, וכמה מההופעות המבישות ביותר אי פעם, כאשר לעיתים קרובות הקהל נאלץ לזרוק את המילים, ולפעמים גם את האקורדים, שלא הצליח לזכור בעצמו. באחת מההופעות עמד אליוט על הבמה שעה שלמה ולא סיים אפילו שיר אחד. בסוף 2002 היה אליוט מעורב בקטטה עם שוטרים כאשר ניסה לטענתו לעזור לאזרח אשר השוטרים הטרידו. השוטרים, מצידם, חשבו שהדמות המסוממת והמלוכלכת שמולם שייכת לנרקומן חסר בית, היכו אותו ועצרו אותו ואת חברתו.
Photo Credit: Lord Jim
אך באופן מפתיע הצליח אליוט לראשונה בחייו לבצע גמילה מוצלחת, וב-2003 כבר עבד על אלבום חדש. אבל למרות השיפור, ב-21 באוקטובר הגיע הסוף הידוע מראש. ומה כבר אפשר להגיד על אדם אשר דוקר עצמו פעמיים בלב, מלבד זה שהוא כנראה ממש רצה למות?
נכתב – על הספה
