איך זה שמשפט אחד יכול

שתפו אותי!

סטיבן ג’ונס, סולן להקת ביגבירד הבריטית, מכיר את העניין היטב. כמה הוא הופתע כששיר שלו, שמספר על צלם שמנצל בחורות תוך פיזור כל מיני הבטחות, הופך ללהיט בעיקר בזכות השורה שחוזרת הכי הרבה בשיר, “Because you’re gorgeous, I’d do anything for you” 

I just want to make the world fit into my fancy words
This Way (2009)

אנשים, באופן כללי, לא אוהבים להקשיב. הם מעדיפים, כמו שהבינו מזמן חברות הפרסום ויצרני עוגיות המזל הסיניות, משהו קצר וקולע, שמסכם את הסיטואציה בלא יותר מ-140 תווים. ואם אין כזה בנמצא, הם יקחו את מה שהכי בולט מבחינתם ויסתפקו בו, גם אם לפעמים המשמעות האמיתית אובדת בדרך.

מוסיקה היא, כמובן, אחד מאותם תחומים בהם יש הרבה יותר מדי מילים בשביל שהאדם הממוצע יתייחס לכולם. זה יכול, ולפעמים מצליח, להוביל למצבים קצת משעשעים, בהם הכוונה המקורית של המשורר, שבמקרה הזה נמצאת אי שם בבית הראשון של השיר, מפוספסת לגמרי. ולפעמים, במצבים מאוד מיוחדים, מוסר ההשכל אותו לקוח איתו המאזין הממוצע, הוא בדיוק הפוך למה שניסו להגיד.

סטיבן ג’ונס, סולן להקת ביגבירד הבריטית, מכיר את העניין היטב. כמה הוא הופתע כששיר שלו, שמספר על צלם שמנצל בחורות תוך כדי פיזור כל מיני הבטחות, הופך ללהיט בעיקר בזכות השורה שחוזרת הכי הרבה בשיר, “Because you’re gorgeous, I’d do anything for you”. והרי, שאר השורות בשיר מתארות, שורה אחרי שורה, ניצול מיני, הבטחות שווא ואפילו קצת סבל פיזי, רק בגלל שהיא Gorgeous. מסתבר שכשהוא אמר שיעשה הכל, הוא ממש התכוון לזה.

“You got me to hitch my knees up
And pulled my legs apart
You took an instamatic camera
And pulled my sleeves around my heart”

“You said I wasn’t cheap
You paid me 20 pounds
You promised to put me in a magazine
On every table in every lounge”

גם מייקל סטייפ סולן R.E.M. מסתכל בעין עקומה על מאות זוגות בהופעות שלהם, שמתחבקים ומפזרים מבטים מלאי אהבה וחוסר מודעות אחד בשני, בזמן שהוא שר שיר על חפץ בדמות אישה, שנועד למלא את הזמן של המספר עד שיעבור לחפץ הבא. האירוניה שבשימוש במונח The One I Love, הרבה בגלל שזה גם שם השיר, אבדה על רוב האנשים.

“A simple prop to occupy my time…”

“Another prop has occupied my time…”

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לטעויות שכאלה שימשה, באופן שכמובן רק מעצים את האירוניה, כשיר קמפיין של פוליטיקאים רבים בארה”ב, המנוני קבוצות ספורט, וסתם שיר הלל לארץ האפשרויות הבלתי נגמרות, אחרי שכל הנקניקיות נגמרו. כל זאת למרות שכשכלל ברוס ספרינגסטין את הביטוי Born In the USA בטקסט, שמשמש גם כשם השיר, הוא בטוח חשב ששיבץ בשיר מספיק חוויות שליליות כדי שהאירוניה בשם השיר תובן. אבל למה להרוס המנון טוב?

Got in a little hometown jam
So they put a rifle in my hand
Sent me off to a foreign land
To go and kill the yellow man

Down in the shadow of the penitentiary
Out by the gas fires of the refinery
I’m ten years burning down the road
Nowhere to run aint got nowhere to go

ומה בדבר שיר הסטוקרים הנודע של הפוליס? המספר בשיר Every Breath You Take מתאר איך הוא עוקב אחר כל פעולה של מושא “אהבתו”, ועוצר מדי פעם כדי לשאול אם היא עוד לא הבינה שהיא שייכת לו. ואולי כאן ההוכחה לגבול הדק שבין סטוקר לאוהב. או שפשוט אהבה חד צדדית נראית לרובנו קצת מטרידה.

האירוניה כאן היא כפולה, שכן מייקל סטייפ, אותה נפש לא מובנת ממספר שורות למעלה, כתב מה שהוא הגדיר כשיר המשך לשיר הנודע של הפוליס. ואולי, אם לא היה קורא לשיר Losing My Religion – פתגם ישן שמקורו בדרום ארה”ב ומשמעותו “לאבד את זה” – גם אחרים היו שמים לב לזה, הבמאי שלו לא היה מביים קליפ מלא סמלים נוצריים שאירלנד הייתה אוסרת על שידורו ושזכה בכמה וכמה פרסי MTV, והוא לא היה נהיה כוכב על. אבל כנראה שלא בוכים על חלב שלא הובן כראוי.

נכתב – על הספה שלה

שתפו אותי!