ארכיון תגיות

מסיבת התחפושות של ג’ון לנון

דוגמאות לאמנים שלדעתי נשארים באותו מקום וזו הסיבה העיקרית לחוסר העניין שלי בהם לא חסרות, וגרין דיי יכולה להיות אחת מהן, כי מאז שהם המציאו את הסגנון שלהם הם פשוט נשארו באותו מקום. אפשר גם לדבר על הפוליס, אהוד בנאי (שמעת שיר אחד, שמעת את כולם) ושלמה ארצי (אז הבנו שאתה גבר רגיש ורומנטי. יש לך גם עוד צדדים?) באותה צורה. גם כמעט כל אמן ראפ או מטאל יכנס בקלות לרשימה כזו.

קרא עוד

הסטוץ במדבר*

פגשתי אותה באינידינגב. את הקול שלה שמעתי כששכבתי עם עיניים עצומות באוהל. לא באמת היה לי משהו טוב יותר לעשות, אז שמתי פעמי לכיוון פעמוניה. במשך כארבעים דקות ישבתי שם ובהיתי בה. היה שילוב נחמד של לילה מדברי, אווירה נעימה ורגועה מסביב וכמובן, אותה. היא דווקא אמרה לי את שמה אז, בין לשיר לשיר, אבל עד שההופעה הבאה התחילה כבר שכחתי אותו.

קרא עוד

חצי דקה זה מלא זמן

אך השירים הארוכים שכן צעדו גבוה, יצירות מופת כגון "רפסודיה בוהמית" של קווין ו"היי ג'וד" של הביטלס, האחרון באורך של כמעט 8 דקות (וגם שניים מהשירים הארוכים ביותר שאי פעם הגיעו למקום הראשון באנגליה), מלמדים אותנו על הסיבה האמיתית ששירים ארוכים אחרים לא הצליחו – ריבוי קטעים מיותרים.

קרא עוד

את ההופעה ההיא…

משום מה, אף פעם לא יצא לי להופיע כשחברה שלי בקהל. רוב ההופעות שלי (לא שהיו כל-כך הרבה) היו כשהייתי רווק. בשאר הפעמים, מכל מיני סיבות, הבנות שהיו איתי באותו הזמן לא יכלו להגיע. לא יודע למה אני מרגיש צורך לציין את זה, אבל הנה זה פה

קרא עוד