באיזשהו שלב זו באמת נראתה החלטה הגיונית.

לפעמים ההחלטה הפרקטית היא ההחלטה הכי לא פרקטית שאתה יכול לקבל

שתפו אותי!
Share

I look into the future
And I see where it began
.This Ends Well
 (This Ends Well (2009 

באיזשהו שלב זו באמת נראתה החלטה הגיונית. להצליח במוסיקה זה דבר קשה עד כמעט בלתי אפשרי, כמו שכולם יודעים. וזו בכלל תעשייה גוססת, גם בארץ וגם בחו”ל.  הרי אלא אם כן אתה נהיה סופרסטאר, אין שום סיכוי להתקיים מזה. אז הייתה לי תכנית פרקטית. לעבוד, להרוויח כסף, ומתישהו, כשיהיה מספיק ממנו, להשקיע את הסכום הלא מבוטל הדרוש להפקת אלבום, ולראות מה יקרה. לא בתור קריירה או משהו, פשוט כדי שאוכל להגיד שניסיתי.

אז זהו, זה כנראה לא עובד ככה. וכשהיא עזבה אותי, ואני והעצב שלי נמרחנו יחד על הספה, הוא פתאום אמר לי שהוא כבר איתי מלא זמן, ומתחיל לשעמם לו. בהתחלה זה קצת הפתיע אותי, האמת. הרי עד לא מזמן הייתי בדרך הנכונה. הייתה לי חברה שאהבתי כמו שלא אהבתי אף אחת בחיי. היה לי סטארט אפ, שאמנם לא נהניתי ממנו בכלל, אבל זה היה אמור להיות מצב זמני. סה”כ התכנית הפרקטית התקדמה בסדר. אבל אז הבחנתי שהוא באמת שם, העצב, בכל התמונות. נגרר אחרי לכל מקום, מכניס את עצמו לכל סיטואציה, בלי שבכלל שמתי לב.

“אז מה אתה רוצה, בעצם?”, שאלתי אותו.
“בדיוק את מה שאתה רוצה, כמובן”.

All intent travels light
And it just fell from the top of your head
Let it roll, keep it bright
You’re just reacting to something
(All About (2012 – 

איך בדיוק אפשר לתאר רגע כזה, שבו אתה מבין שכמעט כל מה שחשבת הוא מוטעה? מצד אחד, זו הרגשה די מוזרה להסתכל אחורה על 32 שנה ולא להבין מה לעזאזל עשית כל הזמן הזה. מצד שני, תחושת ההקלה שמתלווה להבנה שאתה כבר לא משועבד לשום דבר ממה שחשבת, שאתה יכול לשנות עובדות במחי יד וליצור מחשבות חדשות עם כל צעד, היא מצרך הכרחי בשביל שינויים מהותיים.

וכך, ממעמקי העצב החזק והעמוק שידעתי בחיי, דברים נהיו מאוד ברורים. לפעמים, ההחלטה הפרקטית היא ההחלטה הכי לא פרקטית שאתה יכול לקבל. לנסות לקבור משהו שבוער בך לא הולך לעבוד להרבה זמן. לפחות כשהוא מתפרץ, אתה יודע בדיוק לאן ללכת.

 

נכתב – על הספה

שתפו אותי!
Share

אולי גם זה

“הם שינו את העולם, ואני שיניתי אותם” – שיחות עם הרוצח של ג’ון לנון

אז עניין הרצח של ג'ון לנון ממשיך להעסיק אותי, כמו הניסיונות שלי להבין בצורה כלשהי את המניעים של הרוצח. כך נתקלתי בסרט דוקומנטרי מ-1988, כנראה שודר לראשונה בתוכנית פרונטליין, אשר כלל מספר קטעי אודיו מחקירותיו השונות של מארק דייויד צ'אפמן, הרוצח, וכן משיחות שערכו אתו פסיכולוגים בבית הכלא. את הציטוטים האלה תרגמתי כאן, עבור אלו מכם שממשיכים להיות מסוקרנים, כמוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *