בוחרים מפיק, חלק שני – איתמר, תעשה לי דיסק!

בכמה שעות שהוא ישב אצלי ניגנתי לו לא מעט משירי, ודיברנו על מוסיקה בכלל, ועל חנות הירקות שיש לי מתחת לבית (פטיש של תל אביבים שמגיעים לגבעתיים, מקום מושבן של אינסוף עגבניות ומלפפונים). יצאתי מהפגישה איתו בתחושה אדירה.

Stories will be written about somebodies like you
 Thinking Out Loud (2007)

(לקריאת החלק הראשון, לחצו כאן)

מבין המפיקים שידברתי איתם, את איתמר אשפר, איש סאונד שהפיק בין היתר את אלבומם הראשון של “כל החתיכים אצלי” ואת אלבומו הראשון והיפהפה של ידידי אוהד עילם שיוצא לאור ממש בימים אלו, פגשתי ראשון. בכמה שעות שהוא ישב אצלי ניגנתי לו לא מעט משירי, ודיברנו על תהליך הפקת דיסק, על מוסיקה בכלל, ועל חנות הירקות שיש לי מתחת לבית (פטיש של תל אביבים שמגיעים לגבעתיים, מקום מושבן של אינסוף עגבניות ומלפפונים). יצאתי מהפגישה איתו בתחושה אדירה.

לחזרת הנסיון כמה שבועות אחר כך נפגשנו בחדר החזרות ז’אן ז’אק, על שם המתופף ז”ל של החברים של נטאשה. קירות השירותים מלאים ברשימות שירים ממגוון הופעות, ולשמחתו של איתמר, אפשר לעשן בחדר הקטן מבין שני החדרים שבמקום.

כדי שנוכל להשוות ביתר קלות בין הגישה של איתמר לזו של יוסי, בחרנו לעבוד גם הפעם עלTHIS ENDS WELL. אפשר להגיד ששניהם שמעו את השיר בצורה די דומה, אבל איתמר נשאר קצת יותר באיזור שאני ניסיתי להגיע אליו. הוא רוצה שאשיר את הבית הראשון רק עם הגיטרה, והוא וזוהר יכנסו עם הבס והתופים בצורה פתאומית (“כאילו לפתע מישהו לחץ על כתפור הפליי”, מתאר את זה איתמר), בתחילת הבית השני. בנוסף, הוא מבקש ממני לשיר את השיר בסולם יותר גבוה, מה שמשדרג את השיר מיידית. די מהר זה מתחיל להישמע כמו משהו. בהיעדר תשתית להקלטה בחדר החזרות הקטן, וגם בגלל שזוהר שוב שכח להביא בטריות למכשיר ההקלטה שלו, הגלקסי שלו מנודב להקלטה מחתרתית.

[כחלק מתיאור תהליך הקלטת הדיסק בחרתי לכלול בבלוג הקלטות של חלק מהשירים מכל השלבים, כולל שלב החזרות הראשוניות. ההקלטות לא יהיו באיכות מדהימה (למרות שבד”כ יותר טובות מזו שכאן) ולפעמים גם יכללו טעויות, אבל נראה לי שזה יכול להיות מעניין לשמוע].

[soundcloud]http://soundcloud.com/yoav-gerber/this-ends-well-iphone/s-AsZl6[/soundcloud] אבל השיר שבסופו של דבר גרם לנו ללכת עם איתמר בשביל הפרוייקט הזה כנראה בכלל לא יכנס לדיסק. בשיר בשם SLICED BREAD, THE SEQUEL שינה איתמר את המקצב בצורה מאוד משמעותית, והתגובה הראשונית שלנו לא בדיוק הייתה מלאת התלהבות, בלשון המעטה. השיר פתאום הרגיש זר, ולא יציב. למרות זאת נשארנו פתוחים, וכששמענו את זה בבית התלהבנו מאוד ממה שנוצר שם. הידיעה שיהיה לי אמון באיתמר שיאפשר לי לקבל כל רעיון שלו כאופציה לגיטימית שכנעה אותי שזו סוג מערכת היחסים שצריכה להיות לי עם המפיק שלי. החלטה שנראתה בלתי אפשרית בהתחלה, התבררה כדי קלה בסופו של דבר. עכשיו נשאר רק להוכיח שהיא גם הייתה הנכונה.

נכתב – בבית קפה “ויולה הקטנה”, גבעתיים