חצי דקה זה מלא זמן

שתפו אותי!

אך השירים הארוכים שכן צעדו גבוה, יצירות מופת כגון “רפסודיה בוהמית” של קווין ו”היי ג’וד” של הביטלס, האחרון באורך של כמעט  8 דקות  (וגם שניים מהשירים הארוכים ביותר שאי פעם הגיעו למקום הראשון באנגליה), מלמדים אותנו על הסיבה האמיתית ששירים ארוכים אחרים לא הצליחו – ריבוי קטעים מיותרים.

כלל ידוע הוא ששירים ארוכים בדרך כלל לא יצעדו גבוה במצעדי הלהיטים (אם בכלל הסכימה חברת התקליטים להוציא אותם כסינגלים). אך השירים הארוכים שכן צעדו גבוה, יצירות מופת כגון “רפסודיה בוהמית” של קווין ו”היי ג’וד” של הביטלס, האחרון באורך של כמעט  8 דקות  (וגם שניים מהשירים הארוכים ביותר שאי פעם הגיעו למקום הראשון באנגליה), וגם להיטי ענק (אך רחוקים מלהיות יצירת מופת) כמו I Would do Anything for Love (but I wont do that) של מיטלוף, מלמדים אותנו על הסיבה האמיתית ששירים ארוכים אחרים לא הצליחו – ריבוי קטעים מיותרים.

טריי אנסטסיו מפיש. תנו לו חצי דקה מזמנכם.

Photo: Dan Shinneman

זה לא קל לתפוס תשומת לב של מאזין, אפילו למספר דקות. צריך לגוון, אבל להישאר קוהרנטי. צריך להישאר מוכר, אבל לא לעשות שום דבר יותר מדי פעמים. צריך לעלות לשיאים, אבל בלי לבלבל את הקהל שלך. רק הכתיבה של השורות האלה גרמה לי להעריך את רפסודיה בוהמית עוד יותר, כי הרי פרדי לא שמר על אף אחד מהכללים האלה ועדיין…  פשוט חייבת להיות סיבה טובה לכל צליל שאתה מכניס לשיר.

אך זה אינו פוסט על שירים ארוכים, אלא על מה עושה המוסיקאי עם הזמן שהוא ביקש ממך להקשיב לו. זה פוסט על רגעים קטנים של מוסיקה שנמצאים מסביב לשיר עצמו, ולפעמים דווקא הם הנשמה שלו.

10. The Last Shadow Puppets – The Age of the Understatement פרוייקט צדדי של סולן הארקטיק מאנקיז שמציג צד אחר לגמרי שלו. השיר הפותח את האלבום סוחף ממש מההתחלה עם מארש התופים והגיטרה הקטועה, ומצליח להגיע לשיא נהדר של אנרגיה ומלודיה. ככה צריך לסיים כל שיר! 2:05

9. Simon and Garfunkel – The Boxer אחד השירים היפים והמוכרים של הצמד (נודע לרבים גם כ”שיר עם הלה-לה-ליי”). הקטע המופתי המדובר נמשך לאורך הדקות האחרונות של השיר, חגיגה אמיתית של קולות, סינטיסייזר עם ליין גבוה וחודר, ומכונת תופים. לאחר כמה חזרות, מתחילים להיכנס עוד ועוד קולות, עד שמגיח, בשקט בשקט מאחור, קול הרמוני נמוך במיוחד שמלווה את השיר עד סיומו. לוקח קצת זמן עד ששמים לב אליו, אבל כשמוצאים אותו ההשפעה שיש לו על השיר גדלה עוד יותר. 4:18 לממהרים.

8.South – Run On Time קולות שניים הם קצת פטיש שלי, במיוחד כשהם מתווספים בשלב מאוחר של השיר ונותנים לבית או לפזמון נפח אחר מבלי לשנות הרבה מעבר. הרבה פעמים האפקט של תוספת כזו גורם לאוזן שלנו לחפש את הקטע הזה גם כשהוא לא שם, ולקבל סיפוק סונארי אדיר כשהוא כן מגיע. השיר הזה, מדיסק הבכורה של להקה אנגלית לא כל כך מוכרת, מספק דוגמה נהדרת לענין. לא היה פשוט למצוא את השיר אונליין, אבל הוא התגלה באתר הזה בסוף. אי אפשר להעביר בתוך השיר, אבל גם ככה עדיף לשמוע את כולו (שיר 7).

http://musicmp3.ru/artist_south__album_from-here-on-in.html

7. Dire Straits – Where Do You Think You’re Going כשהוא נעשה כמו שצריך, אין כמו ריף גיטרה טוב שחוזר על עצמו ובאותו הזמן מתפתח לאט, בשביל לסיים שיר. ואין כמו גיטריסט ענק כמו מרק קנופלר בשביל לתת לנו בדיוק את זה. ב-2:26 הוא לוקח פיקוד עד הסוף. איזה כיף זה!

http://www.youtube.com/watch?v=jsqpcxKG5jA

6. Red Hot Chili Peppers – The Righteous and the Wicked ואם כבר בגיטריסטים עסקינן, מה עם משהו מאחד מאלבומי הגיטרות הטובים בהסטוריה? שמו של פרושנטה עוד יוזכר ברשימה הזו שוב, ופה הוא מספק רצף אקורדים בסגנון הכל כך ייחודי שלו, ומחזיק עליו פזמון (כמעט) אינטרומנטלי שלם. 1:11 לפלא.
http://www.youtube.com/watch?v=g8mnPtldtck

5. R.E.M. – Can’t Get There from Here כמוסיקאי, יש לי בעיה מוסרית עם מה שנקרא בעגה המקצועית ה-CPART. זהו הקטע השלישי בשיר מעבר לבתים ולפזמון ולצערי, הרבה פעמים הוא נשמע בדיוק כאילו מישהו חשב שהשיר שלו משעמם מדי והוא חייב לשים בו עוד קטע. כשאני כותב שירים, אני נמנע מלכתוב קטעים כאלה בכוונה תחילה, ואין ספק שבכך אני מושפע משיריהם של R.E.M., אליליי, שלא כללו שום דבר בשיר אלא אם כן הוא הוסיף משהו משמעותי. בשיר המדובר יוצאים החב’רה להרפתקאת SOUL, וב-2:16 הם נכנסים לאחד הCPARTS הטובים שתשמעו. נדיר!

4. John Frusciante – Your Pussy’s Glued to a Building on Fire על פרושנטה כבר דיברנו? ב-1994, אחרי שכבר עזב את הצ’ילי פפרס וקצת לפני שהוא הדרדר (באופן זמני, למזלנו) לנרקומניות בלתי מתפשרת, משחרר הגאון דיסק סולו. בין כל הצעקות והיללות, חבוייות להן כמה פנינים אמיתיות כולל השיר הזה, עם השם הכי ציורי אי פעם. בריף הגיטרה שמסיים את השיר “הופך” פרושנטה את הגיטרה בעזרת אפקט, וגורם לי להצטער שהוא לא היה מפוכח מספיק בשביל להבין מה יש לו ביד. 2:47

3. Suede – Pantomime Horse דיסק הבכורה שובר השיאים של סוויד כולל את אחד השירים העצובים שנכתבו, בלי שאבין לגמרי על מה השיר מדבר (למרות שיש לי השערה). פעם קראתי שבשיר הזה יש שלושה צלילים שכאשר הם מנוגנים בסדר הספציפי בו הם מופיעים כאן הם מוכחים מדעית כמשרים אווירת עצב עמוק על המאזין, אבל אף פעם לא הצלחתי לאמת את העניין. כך או כך, כאשר ברט אנדרסן, הסולן, מתחיל לשאול אותנו אם אנחנו ניסינו את זה בדרך הזו, הוא רק מכין אותנו ל…. טוב, לא רוצה להרוס לכם. 3:43. ווליום בבקשה.

2. Red Hot Chili Peppers – Sir Psycho Sexy כן, עוד פעם הם. ככה זה עם יצירות מופת, יש בהם מלא דברים טובים. השיר הזה הוא לא בשביל כולם, אבל מה שקורה שם מ-2:45 והלאה ישביע את רצונו של כל חוש שמיעה. אם שאלתם את עצמכם מה מקבלים עם תופים יציבים ומצילות ממוקמות היטב, גיטריסט עם סאונד מדהים ונשמה של אל ומפיק שיודע לתת לדברים פשוט לזרום, התשובה מונחת לפניכם. אם יש לכם B\A במערכת, זה גם אחלה כיסוי לגניחות האהבה שלכם. ב-5:35 אנתוני אומר שנראה לו שהוא ישאר פה קצת. גם אני. ותשאירו את הווליום מהשיר הקודם.
http://www.youtube.com/watch?v=7PU0Cdtzk6o

1. Phish – Divided Sky כשאלו דברים באמת מיוחדים אתה זוכר בדיוק את הרגע בו זה קרה. הצ’יזבורגר עם בייקון הראשון שלך, הפעם הראשונה על המגלשה הסופר מפחידה בפארק המים, והרגע ההוא, בו התאהבת אהבה אמיתית בלהקה קצת מוזרה בשם פיש. ואין כמו לשמוע את זה בהופעה –  אחרי כמה דקות של קטע אינסטרומנטלי של משהו שהייתי קורא לו ג’ז פסיכדלי, הלהקה משתתקת והקהל מחכה בחוסר סבלנות למה שהוא יודע שהולך לבוא. 7:53, וזה כל מה שצריך בשביל להתאהב. אם היייתי עושה רשימה של שירים שבשבילם המציאו את כפתור ה-REWIND, זה היה מקום ראשון גם שם.
http://www.youtube.com/watch?v=JOergFjj0Fc

נכתב – בגן הזיכרון, גבעתיים

שתפו אותי!