ארכיון תגיות

באמנות, לעומת זאת, בעיקר בזכותם של אמנים לא מצליחים, מקובל לחשוב שאין מטרה ברורה. זה נשבע שהוא כותב רק לעצמו ולא מעניינת אותו ההצלחה, וההוא מספר שבכלל היה מעדיף לשיר מול שני אנשים שמכירים את המילים של כל השירים מאשר מול אולם מלא באנשים חצי מעוניינים. I call, ברשותכם, Bullshit.

כמו רוב הדברים בעולם שלנו, יש כאלה שעושים, ויש כאלה שעושים טוב. לכולם יש שירים שהתחילו לאהוב רק לאחר כמה שמיעות, אך מה גרם לכם להקשיב לשיר שוב ושוב מלכתחילה? בהרבה מהמקרים התשובה היא הסאונד, משהו שבכל זאת האוזן שלכם נהנתה לשמוע, ורוצה לחוות שוב.

אין ספק שישנם דברים לא מעטים שמפרידים ביניהם לבין כל שאר בני האנוש שהתהלכו עד כה על כדור הארץ עם שיר בלב ומנגינה בפה, שאף אחד לא מצליח לחקות. אז מה בעצם עושה אותם לכל כך מיוחדים?

דוגמאות לאמנים שלדעתי נשארים באותו מקום וזו הסיבה העיקרית לחוסר העניין שלי בהם לא חסרות, וגרין דיי יכולה להיות אחת מהן, כי מאז שהם המציאו את הסגנון שלהם הם פשוט נשארו באותו מקום. אפשר גם לדבר על הפוליס, אהוד בנאי (שמעת שיר אחד, שמעת את כולם) ושלמה ארצי (אז הבנו שאתה גבר רגיש ורומנטי. יש לך גם עוד צדדים?) באותה צורה. גם כמעט כל אמן ראפ או מטאל יכנס בקלות לרשימה כזו.

האמת, היה פסטיבל אדיר. אינדינגב 2012 היה מלא במוסיקה טובה, ארגון מקצועי ואנשים טובים, לרוב, באמצע המדבר. לשלושה ימים אירח הנגב את הטוב, הרע והמכוער של סצנת האינדי הישראלית, אז בואו נראה מה היה לנו.

לא, זה לא קל לכתוב טקסט לשיר, בטח שלא טקסט טוב. אבל אם נולדת בלי הרבה כישרון, ויוצאות לך שורות כגון “War is stupid, and people are stupid”, כמו שכתב בפואטיות רבה בוי ג'ורג' בשיר "”War Song, אין הרבה שאתה יכול לעשות. אבל יש שורות שעל פניו נשמע שהן פשוט תוצר של עצלנות גרידא, ללא התחשבות במוצר המוגמר, והן קצת יותר חורות לאוזן, במיוחד כשהן באות בתוך טקסט קצת יותר קוהרנטי מאשר ההגיגים של אמינם.

יש שירים טובים, ויש שירים ממש טובים, אבל נדיר השיר שגורם לי ללחוץ על כפתור הריפיט, לשים את ה-IPOD בכיס, ולשמוע אותו שוב ושוב כל הדרך הביתה.