כתיבה והלחנה

העולם נותן לנו את האפשרות גם להיות מפיק ממוצע, אמרגן ממוצע, איש שיווק ממוצע, איש בוקינג ממוצע, וגם להרים אתר אינטרנט ממוצע ולהקליט באולפן ממוצע. חבל לבזבז כסף ולהתרכז במה שאתם יחסית טובים בו, כשאתם יכולים בקלות לעשות הכל לבד, ובממוצעות האופיינית לכם!

“I need to go practice” – אריק קלפטון, אחרי ששמע לראשונה את ג’ימי הנדריקס בהופעה קשה לזהות באמת כשכתבת משהו שראוי שמישהו אחר ישמע. כשזה הבייבי שלך, אתה לא תמיד תראה את החסרונות שלו, ולא כל כך תבין למה אנשים אחרים לא אוהבים אותו כמו שאתה אוהב.   כישרון זה בעצם כמו מזל. שניהם קונספטים לא מוחשיים, שבאים לתאר תופעה …

כי הדבר השני הכי קל במוזיקה הוא להגיד על יצירה כלשהי שהיא לא מספיק מורכבת. קצת בגלל שבדרך כלל הדובר לא היה מזהה מוזיקה מורכבת גם אם היו מתייגים אותה בתמונת פייסבוק, וגם בגלל שזו אמירה מאוד כללית ואליטיסטית. כחלק ממסעי לתקן את העולם, החלטתי להתרכז הפעם בשיפור רמת ההתנשאות והיהירות, או בקיצור, ליצור את המדריך לאליטיסט המוזיקלי המתחיל (או: מה עושה מוזיקה למורכבת?)

פעמים רבות שואלים אותי אנשים איך כותבים מלודיה, או לפחות איך אני כותב אותה. זה נראה להם כמו תהליך דמיוני, בעיקר כי לא ברור להם מאיפה בדיוק יוצאת המלודיה. אם היא לא הייתה קיימת, מאיפה היא באה? ברגעים כאלו אני מעודד אנשים לנסות פשוט לשיר משהו, מהבטן, אבל אף פעם לא מצאתי מישהו שהסכים.

בואו נסכים שמה שאנשים אוהבים או לא אינו בהכרח מבטא את הטעם שלהם, דבר שמסביר ז'אנרים כמו דת' מטאל וראפ, מוסיקה גרועה שאת ההערצה אליה קונים בחנויות מובחרות יחד עם התלבושת המתאימה. הרי הקריטריון היחיד בשביל להיות אמן ראפ הוא: לרצות להיות אמן ראפ!

אין ספק שישנם דברים לא מעטים שמפרידים ביניהם לבין כל שאר בני האנוש שהתהלכו עד כה על כדור הארץ עם שיר בלב ומנגינה בפה, שאף אחד לא מצליח לחקות. אז מה בעצם עושה אותם לכל כך מיוחדים?

אז זו אולי אנלוגיה קצת קיצונית, אבל באותו הרגע זה פשוט מרגיש לך כאילו לעולם לא תוכל לכתוב אפילו מילה אחת נוספת. "אולי יש מספר רעיונות מוגבל", אתה חושב לעצמך, "ופשוט ניצלתי את כולם". אתה מנסה בכוח, אבל אלא אם כן אתה רוצה לכתוב שיר מזרחי, זה לא באמת יכול לעבוד (מעניין אם יוסי גיספן אי פעם חווה מחסום שכזה).

איש חכם אמר פעם שהכל נשמע יותר טוב באנגלית. אני לא ממש יודע מי זה היה, אבל אני בטוח שהוא לא שמע זמרים ישראלים משחקים אותה משוררים אמריקאים. כי כמו כל דבר, זה נשמע יותר טוב באנגלית כשאתה, נו, איך אומרים, יודע לדבר אנגלית. והרוב המוחלט של הזמרים בארץ לא יודעים.

ב-1991 נבחר פיטר באק, גיטריסט להקת R.E.M, כאחד מחמשת הגיטריסטים הטובים ביותר של השנה, בסקר הקוראים הגדול שמקיים המגזין הנחשב "רולינג סטון" לסיכום השנה החולפת. באופן שאולי נשמע מעט פרדוקסלי נבחר באק, באותו מצעד באותה השנה, גם כאחד מחמשת הגיטריסטים הגרועים לאותה תקופה בדיוק.

סטיבן ג'ונס, סולן להקת ביגבירד הבריטית, מכיר את העניין היטב. כמה הוא הופתע כששיר שלו, שמספר על צלם שמנצל בחורות תוך פיזור כל מיני הבטחות, הופך ללהיט בעיקר בזכות השורה שחוזרת הכי הרבה בשיר, "Because you're gorgeous, I'd do anything for you"