התפלספויות

באמנות, לעומת זאת, בעיקר בזכותם של אמנים לא מצליחים, מקובל לחשוב שאין מטרה ברורה. זה נשבע שהוא כותב רק לעצמו ולא מעניינת אותו ההצלחה, וההוא מספר שבכלל היה מעדיף לשיר מול שני אנשים שמכירים את המילים של כל השירים מאשר מול אולם מלא באנשים חצי מעוניינים. I call, ברשותכם, Bullshit.

בואו נסכים שמה שאנשים אוהבים או לא אינו בהכרח מבטא את הטעם שלהם, דבר שמסביר ז'אנרים כמו דת' מטאל וראפ, מוסיקה גרועה שאת ההערצה אליה קונים בחנויות מובחרות יחד עם התלבושת המתאימה. הרי הקריטריון היחיד בשביל להיות אמן ראפ הוא: לרצות להיות אמן ראפ!

אז זו אולי אנלוגיה קצת קיצונית, אבל באותו הרגע זה פשוט מרגיש לך כאילו לעולם לא תוכל לכתוב אפילו מילה אחת נוספת. "אולי יש מספר רעיונות מוגבל", אתה חושב לעצמך, "ופשוט ניצלתי את כולם". אתה מנסה בכוח, אבל אלא אם כן אתה רוצה לכתוב שיר מזרחי, זה לא באמת יכול לעבוד (מעניין אם יוסי גיספן אי פעם חווה מחסום שכזה).

איש חכם אמר פעם שהכל נשמע יותר טוב באנגלית. אני לא ממש יודע מי זה היה, אבל אני בטוח שהוא לא שמע זמרים ישראלים משחקים אותה משוררים אמריקאים. כי כמו כל דבר, זה נשמע יותר טוב באנגלית כשאתה, נו, איך אומרים, יודע לדבר אנגלית. והרוב המוחלט של הזמרים בארץ לא יודעים.

ב-1991 נבחר פיטר באק, גיטריסט להקת R.E.M, כאחד מחמשת הגיטריסטים הטובים ביותר של השנה, בסקר הקוראים הגדול שמקיים המגזין הנחשב "רולינג סטון" לסיכום השנה החולפת. באופן שאולי נשמע מעט פרדוקסלי נבחר באק, באותו מצעד באותה השנה, גם כאחד מחמשת הגיטריסטים הגרועים לאותה תקופה בדיוק.

סטיבן ג'ונס, סולן להקת ביגבירד הבריטית, מכיר את העניין היטב. כמה הוא הופתע כששיר שלו, שמספר על צלם שמנצל בחורות תוך פיזור כל מיני הבטחות, הופך ללהיט בעיקר בזכות השורה שחוזרת הכי הרבה בשיר, "Because you're gorgeous, I'd do anything for you"

אז אם כבר שפר עליך מזלך ונולדת עם מה שזה לא יהיה שהופך אנשים לכשרוניים, יש עוד כמה סיבות להגיד תודה על שזכית לנסות את כשרונך בארץ.

זו לא נשמעת עבורי דרך הגיונית להשיג את מטרתי. מבחינתי, מדובר בתעשייה די רקובה בסך הכל, ולכן להתבסס על דברים שנעשים בה רק בגלל שכך הם נעשים בה, זה טיעון מאוד לא משכנע מבחינתי. "בדיסק שלי", אני אומר לאיתמר, "ינגנו אנשים שירצו לנגן בו. אם מישהו לא מוכן לתרום שעתיים מזמנו בשביל לראות איך דברים עובדים , אז אני לא ממש רוצה שינגן איתי".

אז מחליפים את השם, רק שעוד לא ברור מה השם החדש. האמת שאני העליתי כבר כמה רעיונות טובים מאוד, לדעתי (הפייבוריט שלי כרגע הוא Friends of John, לפני זה אהבתי מאוד את 7th Century Poets). מנגד, זורמים רעיונות חסרי כל ניצוץ של השראה (או שהם סתם נשמעים ככה, וזה אולי יותר גרוע). ואני שואל את עצמי, מי בעצם ראוי לתרום את דעתו על נושא כמו שם ההרכב?

למתענינים, אני בוכה בסולם G מינור.