באמנות כמו בספורט, אין דבר כזה שאין דבר כזה

שתפו אותי!

באמנות, לעומת זאת, בעיקר בזכותם של אמנים לא מצליחים, מקובל לחשוב שאין מטרה ברורה. זה נשבע שהוא כותב רק לעצמו ולא מעניינת אותו ההצלחה, וההוא מספר שבכלל היה מעדיף לשיר מול שני אנשים שמכירים את המילים של כל השירים מאשר מול אולם מלא באנשים חצי מעוניינים. I call, ברשותכם, Bullshit.

Meaningless words from tired men of dreams
Followers of the World, Follow (2004)

בספורט, ובמיוחד בספורט האמריקאי, פיתחו יכולות מדידה עבור כמעט כל פרמטר אפשרי, דבר שמאפשר לקבוע, עבור פרמטרים ספציפיים וגם עבור המכלול –  מה יכולתו של כל שחקן בכל רובד של המשחק ובאופן ישיר מכך, מה ערכו. די מובן מאליו ששחקן כדורסל אשר קולע מספר רב של נקודות וגם עושה הגנה טובה הוא שחקן טוב יותר מאשר שחקן שקולע יותר אך לא מביא למגרש שום יכולת הגנתית, (כמובן עד גבול מסויים). בספורט המטרה – השגת יותר נקודות מהיריב – מאוד ברורה, ולכן קל לשים ערך על כל פעולה – חטיפת כדור, ריבאונד, קליעה לסל וכו’) שתורמת להשגת המטרה.

באמנות, לעומת זאת, בעיקר בזכותם של אמנים לא מצליחים, מקובל לחשוב שאין מטרה ברורה. זה נשבע שהוא כותב רק לעצמו ולא מעניינת אותו ההצלחה, וההוא מספר שבכלל היה מעדיף לשיר מול שני אנשים שמכירים את המילים של כל השירים מאשר מול אולם מלא באנשים חצי מעוניינים.

I call, ברשותכם, Bullshit. יש מטרה ברורה, והיא יצירת מוסיקה טובה. והמדד למוסיקה טובה, תרצו או לא תרצו, היא מה אנשים אחרים חושבים עליה. נכון, לא כל מי שמצליח הוא טוב בכל פרמטר, אבל עצם הצלחתו הינה הוכחה לאיכות כלשהי.

אז מה זה בכלל טוב באמנות? האם מדובר ביכולת טכנית? במקוריות? בפופולריות? מן הסתם מדובר בשילוב כלשהו של כל הפרמטרים. אפשר בכלל להתעלם מהצלחתם של אמנים מסויימים להיות אהודים על ידי אחוז גדול יותר של הקהל, או של אמנים אחרים להיחשב כטובים ביותר על ידי מספר רב יותר של אנשים? לדעתי זהו בהחלט פרמטר בעל חשיבות. מה עם יכולתו של אמן להישאר רלוונטי לתקופה ארוכה, להמציא את עצמו מחדש, ולהיות אהוד גם על ידי דורות חדשים? והאם הפרמטרים האלו אינם מדידים? לדעתי בהחלט כן, גם אם חלקם רק על ידי הערכה מקצועית ולא ניתוח מדעי. כשחושבים על זה, אני לא חושב שיהיו הרבה אי הסכמות על הפרמטרים ועל הערכים שלהם, רק על המכלול. גם מי שלא אוהב את קווין מכיר בכך שפרדי מרקורי היה זמר בעל יכולות טכניות מרשימות, ושרפסודיה בוהמית הוא אחד השירים המוכרים והאהובים אי פעם.

אז ישבתי ופירקתי את מה שאני חושב שהם הפרמטרים המדידים שמגדירים מכלול של אמן, והגעתי לרעיונות הבאים (בסוגריים, הדירוג האישי שלי של הביטלס, בסולם של אחד עד עשר, לשם המחשה):

• טכניקה – יכולתו הטכנית של האמן מבחינה מקצועית לבצע את האמנות שלו, כל אחד בתחומו. (הביטלס הם הרבה דברים, אבל קשה לטעון שמי מהם הינו וירטואוז על הכלי שלו או זמר גדול. למרות זאת, כולם היו בהחלט מוסיקאים מוכשרים ולא התקשו לבצע את רעיונותיהם המורכבים למדי. 7 בסולם שלי)
• מקוריות –עד כמה האמן מגוון ביחס לסביבתו, ועד כמה הוא מגוון יחסית לעצמו. במילים אחרות, האם האמן קרוב יותר לסגנון ייחודי משל עצמו, או שהמוסיקה שלו יותר דומה לשאר המוסיקאים בתקופתו, והאם האמנות שלו התפתחה והשתנתה לאורך הקריירה שלו. (בתחילת דרכם, הביטלס הביאו משהו חדשני ביותר, אבל רק אם היית אדם לבן. הרבה מאוד מהשראתם באה מעולם המוסיקה השחורה, בעיקר ממוסיקאים כמון צ’אק ברי וליטל ריצ’ארד. החלק השני של הקריירה שלהם לעומת זאת, כאשר כבר פרשו מהופעות והתרכזו בעבודת האולפן, ראה אותם מגיעים לאיזורים שברבים מהם לא דרכה מאז כף רגלו של אף אדם.  8 על מקוריות)
• מדד המבקרים –עד כמה נחשב ההרכב על ידי מבקרים מקצועיים. צורה מסויימת לחשוב על העניין: אם היו נותנים למאה מבקרי מוסיקה להרכיב רשימה של עשרת האמנים הטובים אי פעם, מה הסיכוי שהאמן יופיע בה. (ה-להקה אצל כמעט כל מבקר.  10. כל מילה מיותרת.)
• פופולריות – עד כמה נחשב ההרכב אצל שאר בני האנוש, או בשמם הכולל, הקהל. (10. ראה סעיף קודם)
• יכולת כתיבה – מהי מידת הצלחתו של האמן לכתוב שירים אהובים ביותר (הכוונה היא כמובן לא ללהיטים בלבד, אבל זהו בהחלט מדד) לכל אורך הקריירה שלו. (עד היום מחזיקים הביטלס בשיאי מצעדים רבים, בנוסף להחשבותן של עשרות רבות מיצירותיהם לקלאסיקות שישארו איתנו לנצח. ניחשם נכון. 10)
• הפצצה – האם יש לאמן שיר אחד, או יותר, שגם ביושאן שר אותו כל הכפר מסביב למדורה. משהו כמו Bohemian Rhapsody של קויין , Stairway to Heaven של Led Zepelin, או, אתם יודעים (חצי מהשירים של הביטלס אי פעם. 10)
• קרוס-אובר – עד כמה האמן מצליח לרוחבן של מספר רב של סוגי קהל. ג’סטין ביבר הוא, למשל, מאוד מצליח, אבל אף אחת מהגרופיות שלו עוד לא יכולה להיכנס להריון. לעומת זאת (הביטלס… 10…)
• אורך רוח – הכוונה היא לא לאורך הקריירה של האמן, אלא לאורך החיים של אמנותו. מה הסיכוי לשמוע שיר שלו ברדיו היום? ומחר? ובעוד עשרים שנה? (כן, כן, 10).

אז מה זה נותן לנו? 74 נקודות מתוך 80 אפשריות, כאשר כל הערכים ניתנו בצורה אובייקטיבית לחלוטין, בינתיים על ידי אדם אחד בעל היכרות לא קטנה עם עולם המוסיקה וההסטוריה שלו. מידת החיבה שלי כלפי הרביעייה הליברפולית לא הייתה פקטור באף אחד מהפרמטרים. מה זה אומר לנו? איפה זה שם את הביטלס? האם הרעש סביבם מוצדק או מוגזם, או שאולי הם אפילו זכאים להערכה גבוהה מזו שהם מקבלים?

מה שהחלטתי לעשות הוא להיעזר בחברים, אמנים ואנשי מקצוע, קודם כל כדי לראות האם ישנה באמת הסכמה על הפרמטרים ומדידותם, ואז לראות האם באמת ניתן לדרג אמנות בצורה כזו. לפי הקו המחשבתי שלי, כאשר מתייחסים לעניין בצורה אובייקטיבית הערכים שיתנו חברי יהיו קרובים מאוד אחד לשני ברוב המוחלט של המקרים, מה שמבחינתי יאשש את חשיבותם כמדדים. ואז תהיה מה שחנוני מוסיקה כמוני קוראים לו, מסיבה.

נכתב – על הספה שלנו

שתפו אותי!