מתישהו, בין גיל 28-34, תאריכים עגולים הופכים מנקודות ציון רוויות אלכוהול לבורות מלאי חרדה. ממה שיהיה, קצת, אבל בעיקר ממה שעוד לא היה. ואין כמו פרוייקטים מותחלים ותכניות גמורות-למחצה כדי להזכיר לך בדיוק איפה התחלת וכמה אתה עדיין קרוב לשם
Highlighted lines are all I have now, remnants of a prototype, someone I said I’ll be but never was and never will
Winds, Stronger – 2008
מתישהו, בין גיל 28-34, תאריכים עגולים הופכים מנקודות ציון רוויות אלכוהול לבורות מלאי חרדה. ממה שיהיה, קצת, אבל בעיקר ממה שעוד לא היה. ואין כמו פרוייקטים מותחלים ותכניות גמורות-למחצה כדי להזכיר לך בדיוק איפה התחלת וכמה אתה עדיין קרוב לשם.
מהרבה בחינות זו דווקא הייתה שנה די מוצלחת, אבל מוזיקלית זו הייתה עבורי שנה של דשדוש, וגם קצת הליכה אחורה. ההופעה האחרונה הייתה באביב, האלבום אמנם התקדם, אבל סיומו נראה רחוק מתמיד, את הבלוג הזה לא עדכנתי לאחרונה בכלל, ולדעתי גם האזנתי וניגנתי יחסית מעט כל השנה, אבל אולי זה סתם מרגיש ככה. אז למרות שאני לא בן-אדם של New Year’s resolutions, הגעתי למסקנה שזו השנה האחרונה להגיד בה בשנה הבאה, לפחות עבור כמה דברים. ואין דבר מחייב יותר מאשר לשים את בכתב על גבי דף נשכח באינטנרט.
אז בעיקר בשביל הקורא הנאמן יואב גרבר, הנה כמה דברים לסמן עליהם וי ב-2014:
• סיום ה-EP בן שש השירים שלי
• הופעה אחת לפחות בפני 500 איש ומעלה
• 50 השמעות לפחות של השירים שלי ברדיו
• זוג תחתונים נשיים אחד לפחות בדואר
• פוסט עדכון בנושא הזה ב-31.12.14 (במילים אחרות, להמשיך לכתוב)
שיהיה לי בהצלחה.
נכתב – על המיטה
* עובר דירה. שוב.