Tag Archives: רד הוט צ'ילי פפרס

I May Again Know John

נראה לי שהדבר היחיד שמאפיל על מסע חייו של ג'ון פרושנטה הוא המסע המוזיקלי שלו. או שבעצם, למה להתפלסף. בלי הראשון סביר להניח שגם השני לא קיים, וגם ככה אפשר לספר את הסיפור שלו דרך המוזיקה בלבד.

Read More »

שירים לשתי אוזניים

כמו רוב הדברים בעולם שלנו, יש כאלה שעושים, ויש כאלה שעושים טוב. לכולם יש שירים שהתחילו לאהוב רק לאחר כמה שמיעות, אך מה גרם לכם להקשיב לשיר שוב ושוב מלכתחילה? בהרבה מהמקרים התשובה היא הסאונד, משהו שבכל זאת האוזן שלכם נהנתה לשמוע, ורוצה לחוות שוב.

Read More »

כובע, ארנב, ואולפן הקלטות

את ערוץ השירה של Something In The Way הקליט קורט קוביין כשהוא שוכב על ספה בחדר הקונטרול, אחרי מספר רב של נסיונות כושלים. הרד הוט צ'ילי פפרס הקליטו שיר אחד בגינה, R.E.M שמו מיקרופון במיוחד בשביל צרצר שצייץ מחוץ לאולפן, ויצאו למסע חיפוש אחר מספר מדוייק של קופסאות נגינה לאחר חלום של המתופף בשביל שיר אחר.

Read More »

C-Ya In-D-Negev

אבל פתאום כל אמן לא ממש מוצלח, שחלום חייו הוא להיות ה-מיינסטרים והוא פשוט עוד לא הגיע לשם, מגדיר עצמו כאמן אינדי. וזו כבר לא הגדרה של סגנון או גישה, אלא הסבר למצב הקריירה שלהם. בכל זאת, יש עדיין כמה הבלחות גם בסצנה המקומית של מוסיקאים שנשמעים בעיקר כמו עצמם, כלומר הכי אינדי שיש.

Read More »

חצי דקה זה מלא זמן

אך השירים הארוכים שכן צעדו גבוה, יצירות מופת כגון "רפסודיה בוהמית" של קווין ו"היי ג'וד" של הביטלס, האחרון באורך של כמעט 8 דקות (וגם שניים מהשירים הארוכים ביותר שאי פעם הגיעו למקום הראשון באנגליה), מלמדים אותנו על הסיבה האמיתית ששירים ארוכים אחרים לא הצליחו – ריבוי קטעים מיותרים.

Read More »

בוחרים מפיק, חלק ראשון

השיר בכלל התחיל כטקסט מאוד אישי מבחינתו, והוא ממש לא התכוון להראות אותו לשאר חברי ההרכב. אבל ריק - המפיק המוסיקלי של האלבום עליו התחילו לעבוד לאחרונה - מצא אותו במחברת שלו באחד מביקוריו לפני ההקלטה, התאהב בעצב העצום שהיה במילים ושכנע אותו לשתף את הטקסט בחזרה הבאה.

Read More »