תעשיית המוסיקה

הישרא-עילגים

איש חכם אמר פעם שהכל נשמע יותר טוב באנגלית. אני לא ממש יודע מי זה היה, אבל אני בטוח שהוא לא שמע זמרים ישראלים משחקים אותה משוררים אמריקאים. כי כמו כל דבר, זה נשמע יותר טוב באנגלית כשאתה, נו, איך אומרים, יודע לדבר אנגלית. והרוב המוחלט של הזמרים בארץ לא יודעים.

Read More »

כשאלכימאי מנגן על גיטרה

ב-1991 נבחר פיטר באק, גיטריסט להקת R.E.M, כאחד מחמשת הגיטריסטים הטובים ביותר של השנה, בסקר הקוראים הגדול שמקיים המגזין הנחשב "רולינג סטון" לסיכום השנה החולפת. באופן שאולי נשמע מעט פרדוקסלי נבחר באק, באותו מצעד באותה השנה, גם כאחד מחמשת הגיטריסטים הגרועים לאותה תקופה בדיוק.

Read More »

איך זה שמשפט אחד יכול

סטיבן ג'ונס, סולן להקת ביגבירד הבריטית, מכיר את העניין היטב. כמה הוא הופתע כששיר שלו, שמספר על צלם שמנצל בחורות תוך פיזור כל מיני הבטחות, הופך ללהיט בעיקר בזכות השורה שחוזרת הכי הרבה בשיר, "Because you're gorgeous, I'd do anything for you"

Read More »

זה יגמר בגיטרה!

זו לא נשמעת עבורי דרך הגיונית להשיג את מטרתי. מבחינתי, מדובר בתעשייה די רקובה בסך הכל, ולכן להתבסס על דברים שנעשים בה רק בגלל שכך הם נעשים בה, זה טיעון מאוד לא משכנע מבחינתי. "בדיסק שלי", אני אומר לאיתמר, "ינגנו אנשים שירצו לנגן בו. אם מישהו לא מוכן לתרום שעתיים מזמנו בשביל לראות איך דברים עובדים , אז אני לא ממש רוצה שינגן איתי".

Read More »

עושה מוסיקה – All About

כמו הרבה מהשירים שלי, All About התחיל כקטע גיטרה שנולד מאלתור. יש דברים כאלה, שנוצרים פתאום, וגורמים לך להרגיש שכל מטרת קיומך היא למצוא מלודיה שראוייה לקטע שכתבת. את הטקסט כתבתי בצורה שאני הכי אוהב לכתוב בה - אלתור של מילים תוך חזרה על המלודיה, עד שהתת מודע מוציא מעצמו משהו שמתחבר לך, ושעוזר לך להבין על מה אתה כותב.

Read More »

שירים שאני קצת מתבייש שאהבתי

אני משער שאפשר היה לקרוא לרשימה הזו בכל מיני שמות. השירים הכי גרועים של שנות ה-90, או אולי שירים שגורמים לי לתהות איך קוראים לעסק האינסטלציה שמנהל עכשיו הזמר של ההרכב ההוא. אבל אם להיות כנה, העובדה שהייתה תקופה בחיי שבאופן מודע בחרתי לשמוע שירים מסויימים, היא, איך נאמר, פאדיחה...

Read More »

פולי-זיקה*

כמובן שיש אמנים ימנים בדיעותיהם, אך חוץ מסאבלימינל (נו, ההוא מהשוקו) אני לא ממש מצליח לחשוב על אמן ימני שהוא אמן מזוהה פוליטית, גם כאשר דיעותיו ידועות, או לפחות כזה שנלקח ברצינות (אני מתנצל מראש, אריאל זילבר, אבל, אתה יודע...). אולי הזמרים המזרחיים (אני הרי גזען כמוכם), אבל אני לא חושב שמישהו באמת מקשיב להם.

Read More »

מסיבת התחפושות של ג'ון לנון

דוגמאות לאמנים שלדעתי נשארים באותו מקום וזו הסיבה העיקרית לחוסר העניין שלי בהם לא חסרות, וגרין דיי יכולה להיות אחת מהן, כי מאז שהם המציאו את הסגנון שלהם הם פשוט נשארו באותו מקום. אפשר גם לדבר על הפוליס, אהוד בנאי (שמעת שיר אחד, שמעת את כולם) ושלמה ארצי (אז הבנו שאתה גבר רגיש ורומנטי. יש לך גם עוד צדדים?) באותה צורה. גם כמעט כל אמן ראפ או מטאל יכנס בקלות לרשימה כזו.

Read More »

הסטוץ במדבר*

פגשתי אותה באינידינגב. את הקול שלה שמעתי כששכבתי עם עיניים עצומות באוהל. לא באמת היה לי משהו טוב יותר לעשות, אז שמתי פעמי לכיוון פעמוניה. במשך כארבעים דקות ישבתי שם ובהיתי בה. היה שילוב נחמד של לילה מדברי, אווירה נעימה ורגועה מסביב וכמובן, אותה. היא דווקא אמרה לי את שמה אז, בין לשיר לשיר, אבל עד שההופעה הבאה התחילה כבר שכחתי אותו.

Read More »