נגן CD. כבר מהתחלה מישהו היה חכם מספיק לשים עליו כפתור ריפיט.Photo Credit: Leo-setä

שירים שבשבילם המציאו את כפתור הריפיט

שתפו אותי!
Share

יש שירים טובים, ויש שירים ממש טובים,
אבל נדיר השיר שגורם לי ללחוץ על כפתור הריפיט, לשים את ה-IPOD בכיס, ולשמוע אותו שוב ושוב כל הדרך הביתה.

נגן CD. כבר מהתחלה מישהו היה חכם מספיק לשים עליו כפתור ריפיט.
Photo Credit: Leo-setä

אני אפילו לא בטוח שזה אומר שהוא שיר יותר טוב משיר טוב אחר, אבל יש משהו בשירים שברשימה שלמטה שפשוט לעולם לא נמאס עלי.

אז הנה רשימת עשרה שירים שגורמים לי להגיד תודה על כפתור הריפיט:

10. Red Hot Chili Peppers – Scar Tissue
את השיר הזה שמעתי לראשונה ביום שבת ב-2:00 בלילה, יום לפני החזרה לבסיס, והוא לא יצא לי מהראש. בשבוע שאחרי לא הסכמתי לזוז לשום מקום לפני שהרמתי טלפון לדיווחים של גלגל”צ כדי לשאול אם השיר אמור להיות משודר באותה שעה (הם היו מאוד נחמדים. בהתחלה). את שאר הזמן העברתי מקשיב לכ-17 שניות ממנו שהבחורה שיצאתי איתה אז השאירה לי במשיבון.

9. R.E.M. – Perfect Circle
הלהקה האהובה עלי בשיר מאלבומם המלא הראשון, ב-1983. שני פסנתרים, קצת בס תופים, והקול של מייקל סטייפ. לא צריך יותר מזה. עד היום מתווכחים ביניהם מייקל סטייפ ופיטר באק, הסולן והגיטריסט, על ההשראה לשיר. אולי ההוכחה הטובה ביותר ליכולת של שיר להיות בעל משמעות שונה עבור כל אחד.

http://www.youtube.com/watch?v=e2QzIynIPZk

8. Gin Blossoms – Hey Jealousy
אין לי מושג למה אף אחד לא זוכר את השיר הזה, שהיה להיט די גדול לאיזו דקה וחצי בתחילת שנות ה-90. נכתב ע”י איש עצוב מאוד, שלפני שירה בעצמו דאג שלפחות אני אזכור אותו לנצח. משהו בקול של הזמר גורם לי להרגיש שמישהו מספר את הסיפור שלי פעם אחר פעם.

7. Phish – Farmhouse 20.11.98
לא הרבה מכירים את פיש, להקת הופעות אמריקאית שאף פעם לא מבצעת שיר באותה צורה פעמיים. ההופעות שלהם גדושות באלתורים, משחקים וניסויים שלפעמים עובדים ולפעמים לא. כשזה עובד, זה ממש עובד. הביצוע של השיר הזה ליווה את האוזניים שלי בהליכות לרוחבה ולאורכה של אמסטרדם, בחורף קר במיוחד (או שלפחות זכור ככה). מאז הריח של העיר מגיע אלי בכל פעם שאני שומע את השיר הזה. 40 השניות של האלתור שמתחילות ב-4:09 הן מהאהובות עלי במיוחד (לא היה קל למצוא את הגרסה הספציפית הזו, והיא לא באיכות מדהימה).

6.Weezer – Only In Dreams
 לא יכול להיזכר בשיר הזה בלי לחייך. ריברס קואומו במיטבו עם מילים קצת מוזרות, בס ליין שלא משתנה למשך דקות ארוכות וגיטרות שנכנסות אחת בשנייה עד לשיא המטורף שמגיע ב-6:50. תשאלו את מי שעבד איתי במשרד באותה תקופה כמה פעמים אפשר לשמוע אותו רצוף. או שתשאלו אותי איך להתחמק ממקלדת מעופפת.

5. Elliot Smith – Angeles
 כנראה שיש משהו באנשים שמסוגלים להתאבד בשתי דקירות סכין ללב, כי לבחור האמריקאי הזה יש מספר שירים שיכולים להופיע כאן. אבל זה ללא ספק הדבר הכי יפה ונוגע ללב שהוא אי פעם עשה. ברגעים עצובים ממש תמיד טוב לשמוע מישהו יותר עצוב ממך, ואני לא בטוח שאליוט אי פעם חייך.

4. Dire Straits – Brothers in Arms
זה אולי לא השיר הכי טוב אי פעם, אבל הוא כנראה הכי יפה. ההפקה של השיר הזה כמעט מושלמת. גיטרה עם קצת אוברדרייב שמשתלבת נהדר עם הסאונד הערפילי של השיר כולו, והדברים המדהימים שמארק קנופלר עושה איתה חודרים ישר לנשמה. זה פשוט לא נמאס אף פעם.

3. Simon and Garfunkel – Scarborough Fair/Canticle
עיבוד לשיר עם אנגלי בן כמה מאות שנים שפול סיימון למד באנגליה, משולב עם שיר אחר שהוא כתב. את הגרסה האולפנית גיליתי די מאוחר, ואני חושב שזה ההרפסיקורד, שרץ שם בצורה רנדומלית לכל אורך השיר, שמושך את האוזן שלי יותר מהכל, אבל זה גם אולי השיר עם שילוב הקולות הכי מוצלח של הצמד הזה. בשיר מחלק בחור צעיר הוראות בלתי אפשריות לאהובתו לשעבר (תפירת חולצה ללא תפרים, שטיפתה בבאר יבשה) כתנאי לקבלתה בחזרה. הוא יכל גם לדרוש ממנה לשמוע את השיר הזה רק פעם אחת, זה בלתי אפשרי באותה מידה.

http://www.youtube.com/watch?v=nIoGOgqs_20

2. The Beatles – While My Guitar Gently Weeps
הוא לא כתב הרבה (או שיותר נכון, לא נתנו לו להכניס הרבה שירים לאלבומים), אבל כשמשהו של ג’ורג’ הריסון כן נכנס, זו בד”כ הייתה יצירת מופת. השיר הזה נוסה במספר עיבודים עד שמצאו את הנוסחה הנכונה, שכללה עבודת גיטרה של אריק קלפטון שנשמרה בסוד, והתוצאה היא אחד השירים הכי מוערכים של הלהקה הכי מוערכת אי פעם. לא רע בשביל מישהו שמקבל שיר או שניים באלבום.

http://www.youtube.com/watch?v=F3RYvO2X0Oo

1.U2 – One
בדרך כלל הקונצנזוס לא לגמרי מבטא את דעתי, אבל לא הייתה לי שום בעיה עם הבחירה של השיר הזה כשיר העשור כאן בארץ, וכל שאר התארים בהם זכה. אין שיר ששמעתי יותר פעמים ממנו, והוא גם ההשראה לפוסט הזה. למרות שנדמה שהטקסט של השיר מדבר על מערכת יחסים רומנטית, בונו בעצם פונה לחבריו ללהקה, שהייתה באותם ימים על סף פירוק. השיר עצמו מורכב מקטעים משני שירים שונים, שהמפיק האגדי דניאל לנויס הציע לחבר לשיר אחד. נראה לי שזה היה רעיון טוב.

נכתב – בויולה הקטנה, גבעתיים

שתפו אותי!
Share

אולי גם זה

ג’ון לנון – תנו צ’אנס לבולשיט

הכותב, אשר עם השנים הרגיש שהולך שולל על ידי לנון, היה מעריץ נלהב של לנון בצעירותו, והכעס ניכר לאורך כל הקטע. אך העובדות ההיסטוריות כאן נכונות (כולל אחת מדהימה ששלחה אותי לחיפושים אחר אימותים נוספים), והתזה אותה פורש בפנינו בקוורדס, אשר מוליכה מילדותו ועד הרצח ברחובות ניו יורק, משכנעת למדי, וגם סותמת לא מעט חורים שהיו לי לגבי לנון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *